אחד הימים המיוחדים במדינת ישראל הוא יום הזיכרון. קיצור של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, מעבר לעובדה שמדובר ביום אבל לאומי, והוא חל יום לפני יום העצמאות, באופן שמדגיש לנו את מחיר הקמת המדינה ושמירת קיומה, יש בו משהו והוא שונה מהאופן שבו מציינים את החיילים שנהרגו במדינות אחרות בעולם והיא כנראה בין המדינות היחידות בעולם שנשמעות בה במהלך יום הזיכרון שתי צפירות דומייה.
ברבות ממדינות העולם בהם יש יום זיכרון מרבית הציבור אינו שותף לאירועים ולטקסי הזיכרון, בארה"ב למשל הפך יום הזיכרון Memorial Day ליום של פיקניקים ואירועי ספורט. מדינות אחרות מציינות את גבורת החללים בימי ניצחון ובמצעדים צבאיים. אמנם, ישנן מדינות, כמו במדינות חבר העמים הבריטי, גם בארצות הברית ובצרפת, שבמהלך הטקסים בימי הזיכרון או הניצחון שנהוגה בהם דקת דומייה בשעה 11:00 בבוקר, בלא צפירה דקת הדומייה מורגשות בעיקר בכנסיות, שבהן טקס הזיכרון משתלב בטקסי התפילה היומיים, או במוסדות חינוך או בנייני משרדים, שבהם מתבקשים הנוכחים לעצור למשך דקה או שתי דקות.
המדינה שדומה לישראל היא הולנד ביום זיכרון שלה בשעה שמונה בערב ב-4 במאי נהוגות שתי דקות דומייה רצופות. בעבר היו מלווים זאת בצפירה, אולם כיום מסתפקים בצלצול פעמוני הכנסיות ברחבי הולנד. ברוסיה ובמרבית מדינות חבר העמים נהוגה דקת דומייה במהלך טקסי יום הניצחון ב-9 במאי שבמהלכן מושמע צליל תקתוק שעון, בדומה להשמעת הגונג הנהוגה ביפן. צפירה כפי שיש בישראל נהוגה החל משנת 2003, בוורשה ב־1 באוגוסט, לזכר מרד ורשה, מושמעת ברחבי העיר צפירת דומייה בשעה 17:00.
צפירות זיכרון בישראל נשמעו לראשונה בנובמבר 1949 בזמן קיומן של הלוויות חללי קרבות ביוזמתן של מספר מועצות מקומיות בישראל, על פי הדוגמה שהייתה נהוגה בבריטניה באותה העת. כל רשות מקומית צפרה בזמן טקסי הזכרון שלה, עד שהממשלה קבעה ומשנת 1958 נקבעו שלוש צפירות ארציות: האחת ב-7:00 בבוקר, שנייה ב-10:00 בבוקר ושלישית בסיום יום הזיכרון. בשנת 1969, הוחלט להאריך את יום הזיכרון מ-12 שעות ל-24 שעות, הועברה הצפירה הפותחת את יום הזיכרון משעה 7:00 בבוקר לשעה 19:00 בערב הקודם. בתחילת שנות ה-80, בוטלה הצפירה השלישית לציון תום יום הזיכרון ותחילת יום העצמאות, לאור ביקורת קשה על המעבר החד שגרמה צפירה זו בין תוגת היום לחגיגות העצמאות.
היום בערב יום הזיכרון מושמעת צפירה בת דקה אחת בשעה 20:00, והיא פותחת את טקסי יום הזיכרון ברחבת הכותל המערבי במעמד נשיא מדינת ישראל, הרמטכ"ל ובני המשפחות השכולות. ביום הזיכרון מושמעת צפירה בת שתי דקות בשעה 11:00 בבוקר, בפתיחת טקסי האזכרה הממלכתיים בבתי הקברות הצבאיים. הצופרים המשמיעים את צפירת הזיכרון הם צופרי האזעקה הנפוצים בערים בישראל, והמשמשים גם בעיתות מלחמה.
השנה בשל מגפת הקורונה הטקס הממלכתי ברחבת הכותל המערבי, הפותח את יום הזיכרון, יתקיים ללא קהל ויועבר בשידור ישיר באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות.
ישראל היא כנראה המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שבה במהלך הצפירה נוהגים השומעים לחדול מכל עיסוק ולעמוד במקומם.
ברבות ממדינות העולם בהם יש יום זיכרון מרבית הציבור אינו שותף לאירועים ולטקסי הזיכרון, בארה"ב למשל הפך יום הזיכרון Memorial Day ליום של פיקניקים ואירועי ספורט. מדינות אחרות מציינות את גבורת החללים בימי ניצחון ובמצעדים צבאיים. אמנם, ישנן מדינות, כמו במדינות חבר העמים הבריטי, גם בארצות הברית ובצרפת, שבמהלך הטקסים בימי הזיכרון או הניצחון שנהוגה בהם דקת דומייה בשעה 11:00 בבוקר, בלא צפירה דקת הדומייה מורגשות בעיקר בכנסיות, שבהן טקס הזיכרון משתלב בטקסי התפילה היומיים, או במוסדות חינוך או בנייני משרדים, שבהם מתבקשים הנוכחים לעצור למשך דקה או שתי דקות.
המדינה שדומה לישראל היא הולנד ביום זיכרון שלה בשעה שמונה בערב ב-4 במאי נהוגות שתי דקות דומייה רצופות. בעבר היו מלווים זאת בצפירה, אולם כיום מסתפקים בצלצול פעמוני הכנסיות ברחבי הולנד. ברוסיה ובמרבית מדינות חבר העמים נהוגה דקת דומייה במהלך טקסי יום הניצחון ב-9 במאי שבמהלכן מושמע צליל תקתוק שעון, בדומה להשמעת הגונג הנהוגה ביפן. צפירה כפי שיש בישראל נהוגה החל משנת 2003, בוורשה ב־1 באוגוסט, לזכר מרד ורשה, מושמעת ברחבי העיר צפירת דומייה בשעה 17:00.
צפירות זיכרון בישראל נשמעו לראשונה בנובמבר 1949 בזמן קיומן של הלוויות חללי קרבות ביוזמתן של מספר מועצות מקומיות בישראל, על פי הדוגמה שהייתה נהוגה בבריטניה באותה העת. כל רשות מקומית צפרה בזמן טקסי הזכרון שלה, עד שהממשלה קבעה ומשנת 1958 נקבעו שלוש צפירות ארציות: האחת ב-7:00 בבוקר, שנייה ב-10:00 בבוקר ושלישית בסיום יום הזיכרון. בשנת 1969, הוחלט להאריך את יום הזיכרון מ-12 שעות ל-24 שעות, הועברה הצפירה הפותחת את יום הזיכרון משעה 7:00 בבוקר לשעה 19:00 בערב הקודם. בתחילת שנות ה-80, בוטלה הצפירה השלישית לציון תום יום הזיכרון ותחילת יום העצמאות, לאור ביקורת קשה על המעבר החד שגרמה צפירה זו בין תוגת היום לחגיגות העצמאות.
היום בערב יום הזיכרון מושמעת צפירה בת דקה אחת בשעה 20:00, והיא פותחת את טקסי יום הזיכרון ברחבת הכותל המערבי במעמד נשיא מדינת ישראל, הרמטכ"ל ובני המשפחות השכולות. ביום הזיכרון מושמעת צפירה בת שתי דקות בשעה 11:00 בבוקר, בפתיחת טקסי האזכרה הממלכתיים בבתי הקברות הצבאיים. הצופרים המשמיעים את צפירת הזיכרון הם צופרי האזעקה הנפוצים בערים בישראל, והמשמשים גם בעיתות מלחמה.
השנה בשל מגפת הקורונה הטקס הממלכתי ברחבת הכותל המערבי, הפותח את יום הזיכרון, יתקיים ללא קהל ויועבר בשידור ישיר באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות.
ישראל היא כנראה המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שבה במהלך הצפירה נוהגים השומעים לחדול מכל עיסוק ולעמוד במקומם.
הצפירה הפכה להיות סמל, הרבה אנשים, כששואלים אותם מה הכי ישראלי? עונים שזו הצפירה.
מה הצפירה אומרת לכם? מה היא מייצגת עבורכם? שתפו אותנו.
להרחבה: מהצפירה ועד ה"יזכור": כך התפתחה מסורת האבל בישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה