מנהיגות בימי השואה - נקודות למחשבה ולדיון -משה זמברג

SOME ARE BORN GREAT, SOME ACHIVE GREATNESS AND SOME HAVE GREATNESS THRUST UPON THEM שaE GREATNESS THRUST UPON THEM  UPON THEM                                                               

ויליאם שייקספיר, הלילה ה- 12 :

יש שנולדו גדולים, יש שהשיגו גדולה ויש שהגדולה נכפתה עליהם

לתלמידיי,

לקראת יום השואה, אני רוצה לספר לכם על שלושה אנשים - מנהיגים שנאלצו לקבל החלטות באחת התקופות הקשות ביותר לאנושות:

הראשון - חיים רומקובסקי - ממנהיגי גטו לודג'. (יודנרארט - זקן היהודים) דגל בדעה כי יצרנות תציל ממוות. כמו כן סבר כי למען הצלת הרבים יש להקריב את המעטים. 

לפניכם שניים מנאומיו, האחד עוסק בנושא הראשון, מדיניותו בנושא השני הועמדה במבחן נוראי!  כאשר נדרש למסור להשמדה כ- 20,000 יהודים.

נאומו מתאריך ה-1  בינואר 1941: "קבעתי לעצמי משימה, להסדיר את החיים בכל מחיר, מטרה זו ניתן להשיג ע"י תעסוקה כללית, לכן סיסמתי המרכזית הייתה לתת עבודה למספר הרב ביותר של אנשים, יצירת בתי מלאכה למען המאמץ המלחמתי הגרמני (*) לא הייתה קלה, למרות זאת הצלחתי להקים בתי מלאכה ובהם מועסקים  כ- 10,000 פועלים".

הנאום השני מתאריך ה-4 בספטמבר 1942: "על הגטו ירדה מכה קשה, דורשים ממני את היקר מכל, ילדים ואנשים זקנים,, לא שיערתי מעולם כי ידי יאלצו להגיש קורבן למזבח, בימי זקנתי נאלץ אני להושיט את ידי ולהתחנן, אחי ואחיותי, תנו לי אותם את, אבות ואימהות, תנו לי את ילדיכם, (בכי בקרב הנאספים ). אתמול קיבלתי הוראה לשלוח מיד 20,000 יהודים מהגטו. ואם לא נעשה זאת אנו - יעשו זאת הגרמנים. נשאלת השאלה האם להשאיר את ההכרעה לגרמנים? אך כיוון שלא היינו מודרכים ע"י המחשבה כמה יאבדו, אלא כמה ניתן יהיה להציל, הגענו אנחנו, כלומר אני, לקבל את ביצוע הגזרה לידינו. אני חייב לבצע ניתוח שותת דם זה, אני חייב לקטוע אברים כדי להציל את הגוף. לא איש נחמות אני היום, לא באתי להרגיע אותכם, באתי כגזלן ליטול את היקר ביותר, ניסיתי למנוע את הגזרה, אולם הצלחתי רק לצמצמה, רציתי להציל את השנתון 9 – 10, אך לא רצו לוותר לי, הצלחתי להציל רק את הילדים  מעל מגיל 10, תהיה זו נחמתנו בצערנו הגדול... יש לנו בגטו חולי שחפת שימיהם ספורים, אני יודע שזה שטני, אך חייב אני להביע את דעתי, תנו לי אותם, את החולים הללו כדי שאוכל במקומם להציל את הבריאים, יודע אני כמה יקר לכולכם החולה שבביתכם, אולם בשעת גזירה יש לשקול את מי יש להציל, השכל הישר מחייב שיש להציל את בעלי הסיכויים להינצל..."

המנהיג השני הוא יעקב גנס -  שהיה מנהיג גטו וילנה (יודנראט) אשר הציג את עמדתו  ביחס ליצרנות הגטו, ביחס מיון היהודים שנעשה ע"י שוטריו בגטאות קטנים הסמוכים לגטו וילנה.

"לפני שבועיים הגיע וייס מה ס.ד (קצין גרמני) ופקד עלינו לנסוע להושימיאנה (עיירה יהודית) שם יש  כ-4000 יהודים  ומאחר ואין אפשרות להשאיר  כמספר הזה, יש לצמצם את הגטו, לבחור את האנשים המתאימים, ואת הלא מתאימים למסור לידי הגרמנים, להוציאם ולירות בהם, ראשונים נשים וילדים ללא בעלים,, אחר כך נשים למשפחות מרובות ילדים. השוטרים הגיעו והודיעו לגרמנים כי הנשים מועסקות כולן, ואין לשלחן, שנית, אין בגטו משפחות מרובות ילדים, הם ביקשו כי נהרוג 1500, התחלנו להתמקח והגענו ל- 800, כשהגיע וייס  הצלחנו לשכנעו להרוג רק 600,. במציאות אספנו 406 זקנים ואלה אכן נמסרו... המשטרה היהודית שלי הצילה את אלה שחייבים לחיות, אלה שימיהם קצרים, הלכו. הם יהיו קורבן לעתידנו.

"אמרו לי, למה ללכלך את ידיך  בדבר כה מזוהם? למה לשלוח שוטרים יהודים?  אמרתי : שאכן מתפקידי ללכלך את ידי! כי על העם היהודי עוברים עתה זמנים איומים, חמישה מיליונים כבר אינם, לכן יש להציל את הצעירים והחזקים גם ברוח, אין זמן לשחק ברגשות, אינני יודע אם כולם יבינו ויצדיקו את מעשי, אחת היא לי, העיקר להציל מה השאפשר ללא התחשבות ברגשות אישיים ובשמי הטוב. מכם השוטרים, אבקש רק תמיכה מוסרית, רוצים אנו לזכות לצאת מהגטו, רוזנברג הנאצי אמר שתפקידה של גרמניה להכחיד את העם היהודי, כדי שדבריו לא יתגשמו נלחם היום בכל קרב, המטרה מקדשת את האמצעים- למען עתידו של העם היהודי!"

השלישי הוא אדם צ'רניאקוב - ממנהיגי גטו ורשה  (יודנראט) להלן קטע מתוך יומנו -  נכתב בתאריך 23 ביולי 1942:

"..השעה 0730, גבולות הגטו נסגרים ע"י חטיבה גרמנית מיוחדת. בשעה 11:00 הופיע הקצין הגרמני הפלה, ניתקנו את הקשר הטלפוני, נאמר לי, היהודים ללא הבדל מין וגיל מלבד היוצאים מן הכלל מסוימים, יפונו מזרחה. היום, עד השעה 16:00  יש לספק 6,000 נפש, וכך בכל יום".   

למחרת כתיבת דברים אלה  התאבד צ'רניאקוב.

נקודות למחשבה/לדיון

1.     יצרנות פירושה לפעול למען מכונת ההשמדה הגרמנית?  

2.  כיצד מצדיק רומקובסקי את משחקו בה' ומכריע לאלו חיים יש ערך ולאלו פחות?  מה דעתכם?

3.     במה שונה מנהיגותו של גנס מזו של רומקוסקי?  ובמה הם דומים?

4.     עם מי משלוש הדמויות אתם מזדהים? ומדוע?

5.     מי להערכתכם הפגין מנהיגות ראויה מבין המנהיגים הנ"ל? מדוע?

6.     מה דעתם על התאבדותו של צ'רניאקוב? האם בגד בתפקידו כמנהיג האם ברח מאחריות?

לפני שאתם משיבים להלן נתון נוסף באשר לאדם צ'רניאקוב – ראשית אסור עליו לגלות את הידוע לו - פינוי מזרחה פירושו למחנות מוות, כי היהודים עשויים להתמרד והפינוי לא יעבור "ללא תקלות". שנית אשתו ערבה בחייה להצלחת הפינוי: ".. הפלה, הקצין הגרמני האחראי לפינוי, הזמין אותי  לחדר העבודה שלו, והודיע לי שאשתי לעת עתה חופשיה, אך אם פינוי היהודים ייכשל, היא הראשונה תומת בירייה כבת ערובה".

עכשיו – עם הנתונים החדשים: האם צ'רניאקוב בגד בתפקידו כמנהיג האם ברח מאחריות?

אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות כאן בעמוד - כמו כן, ניתן לכתוב לי

שלכם,

משה זמברג