הקומיקס יוצא מבידוד - מישל קישקה משתף

מישל קישקה, קריקטוריסט ומאייר ישראלי, הודיע בבלוג שלו על מותו של אביו מקורונה

מרביתנו לא מכירים אנשים שמתו מהמגפה, חלקנו מכירים אנשים שחלו ואולי אפילו שהחלימו, אבל תודות למספר הנמוך יחסית של מתים מהמחלה בישראל, התוצאה האיומה של הקורונה כאילו לא נוגעת לנו. אבל מספר המתים מהמגפה ממשיך לעלות ועצוב לדעת שאחד מהקורבנות של הקורונה הוא אבא של אדם מוכר. מישל קישקה בדרכו המיוחדת משתף אותנו באבלו בבלוג, ובעמוד הפייסבוק שלו, את המילים מלווים איורים שממחישים את הדברים מנקודת מבטו. 

קישקה שחי בישראל יצא מהבידוד באמצע חודש אפריל והשתתף במיזם של הסינמטק בירושלים - ״הקומיקס יוצא מבידוד״ - קישקה שוחח אל מול המצלמה על חמישה אמני קומיקס מהמפורסמים בעולם, שהמכנה המשותף שלהם הוא שיצרו סדרות שבמרכזן ילדים מיוחדים שחיים בעולם של דמיון כדי להתמודד עם המציאות. קצת מה שכל אחד מאיתנו כולנו עושה בבידוד הכפוי והזמני. הקומיקסים שלהם השפיעו עמוקות על דורות של קוראים ושל יוצרים בכך שהם פתחו שדה עצום של אפשרויות ושל סיפורים חדשים. כל הסדרות בנויות על סיפורים קצרים העוסקים במחשבות על החיים עם בהומור ובחכמה.

לצפייה ביוטוב: https://youtu.be/Jt_g8KMcqrg

יום העצמאות תש"פ

לקהילת המרכז למחוננים ומצטיינים אשקלון!
שיהיה לכולנו חג עצמאות שמח ובריאות טובה😷
מצפים לראותכם בחזרה במרכז כשנשתחרר מכבלי הקורונה

למה יש צפירה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל?

אחד הימים המיוחדים במדינת ישראל הוא יום הזיכרון. קיצור של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, מעבר לעובדה שמדובר ביום אבל לאומי, והוא חל יום לפני יום העצמאות, באופן שמדגיש לנו את מחיר הקמת המדינה ושמירת קיומה, יש בו משהו והוא שונה מהאופן שבו מציינים את החיילים שנהרגו במדינות אחרות בעולם והיא כנראה בין המדינות היחידות בעולם שנשמעות בה במהלך יום הזיכרון שתי צפירות דומייה.
ברבות ממדינות העולם בהם יש יום זיכרון מרבית הציבור אינו שותף לאירועים ולטקסי הזיכרון, בארה"ב למשל הפך יום הזיכרון Memorial Day ליום של פיקניקים ואירועי ספורט. מדינות אחרות מציינות את גבורת החללים בימי ניצחון ובמצעדים צבאיים. אמנם, ישנן מדינות, כמו במדינות חבר העמים הבריטי, גם בארצות הברית ובצרפת, שבמהלך הטקסים בימי הזיכרון או הניצחון שנהוגה בהם דקת דומייה בשעה 11:00 בבוקר, בלא צפירה דקת הדומייה מורגשות בעיקר בכנסיות, שבהן טקס הזיכרון משתלב בטקסי התפילה היומיים, או במוסדות חינוך או בנייני משרדים, שבהם מתבקשים הנוכחים לעצור למשך דקה או שתי דקות.
המדינה שדומה לישראל היא הולנד ביום זיכרון שלה בשעה שמונה בערב ב-4 במאי נהוגות שתי דקות דומייה רצופות. בעבר היו מלווים זאת בצפירה, אולם כיום מסתפקים בצלצול פעמוני הכנסיות ברחבי הולנד. ברוסיה ובמרבית מדינות חבר העמים נהוגה דקת דומייה במהלך טקסי יום הניצחון ב-9 במאי שבמהלכן מושמע צליל תקתוק שעון, בדומה להשמעת הגונג הנהוגה ביפן. צפירה כפי שיש בישראל נהוגה החל משנת 2003, בוורשה ב־1 באוגוסט, לזכר מרד ורשה, מושמעת ברחבי העיר צפירת דומייה בשעה 17:00.

צפירות זיכרון בישראל נשמעו לראשונה בנובמבר 1949 בזמן קיומן של הלוויות חללי קרבות ביוזמתן של מספר מועצות מקומיות בישראל, על פי הדוגמה שהייתה נהוגה בבריטניה באותה העת. כל רשות מקומית צפרה בזמן טקסי הזכרון שלה, עד שהממשלה קבעה ומשנת 1958 נקבעו שלוש צפירות ארציות: האחת ב-7:00 בבוקר, שנייה ב-10:00 בבוקר ושלישית בסיום יום הזיכרון. בשנת 1969, הוחלט להאריך את יום הזיכרון מ-12 שעות ל-24 שעות, הועברה הצפירה הפותחת את יום הזיכרון משעה 7:00 בבוקר לשעה 19:00 בערב הקודם. בתחילת שנות ה-80, בוטלה הצפירה השלישית לציון תום יום הזיכרון ותחילת יום העצמאות, לאור ביקורת קשה על המעבר החד שגרמה צפירה זו בין תוגת היום לחגיגות העצמאות.
היום בערב יום הזיכרון מושמעת צפירה בת דקה אחת בשעה 20:00, והיא פותחת את טקסי יום הזיכרון ברחבת הכותל המערבי במעמד נשיא מדינת ישראל, הרמטכ"ל ובני המשפחות השכולות. ביום הזיכרון מושמעת צפירה בת שתי דקות בשעה 11:00 בבוקר, בפתיחת טקסי האזכרה הממלכתיים בבתי הקברות הצבאיים. הצופרים המשמיעים את צפירת הזיכרון הם צופרי האזעקה הנפוצים בערים בישראל, והמשמשים גם בעיתות מלחמה.
השנה בשל מגפת הקורונה הטקס הממלכתי ברחבת הכותל המערבי, הפותח את יום הזיכרון, יתקיים ללא קהל ויועבר בשידור ישיר באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות.

ישראל היא כנראה המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שבה במהלך הצפירה נוהגים השומעים לחדול מכל עיסוק  ולעמוד במקומם.

הצפירה הפכה להיות סמל, הרבה אנשים, כששואלים אותם מה הכי ישראלי? עונים שזו הצפירה.
מה הצפירה אומרת לכם? מה היא מייצגת עבורכם? שתפו אותנו.

להרחבה:  מהצפירה ועד ה"יזכור": כך התפתחה מסורת האבל בישראל

על תַּסְכִּיתים, הֶסְכֵּתים ופודקסאטים

הסכיתו הסכיתו! 🎧

אם גם אתם כבר התייאשתם מלנסות להבין את ההנחיות החדשות, אז כבו את הטלוויזיה והרדיו, ובואו ליהנות ממנה גדושה של ידע איכותי, מרתק ומרחיב דעת.
שימו אוזניות, עצמו את העיניים וצאו איתנו למסע מרתק ומלא בתוכן! מהתקופה הפרהיסטורית בה הילך כאן האדם הקדמון, דרך סיפורי הממלכות הכנעניות ועד מאבקי השליטה בין הצלבנים למוסלמים בארץ ישראל של ימי הביניים. אוצרי האגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל  יספרו לכם על ההיסטוריה של סחר החליפין והמצאת המטבע; הכלים שהשאירו בארצנו האנשים הראשונים שהילכו בה וסיפורים נוספים על מלכים וארמונות, כהנים ומקדשים, אלים ומאמינים. המוזיאון אמנם סגור, אבל אתם עדיין יכולים להיכנס ולהאזין להסכתים (פודקאסטים בלעז), שנועדו בדיוק לימים כאלה - ולהרגיש שאתם ממש בתוך המוזיאון. בקיצור – תתנתקו מהקורונה ותתחברו אלינו! ומי יודע – אולי עד שתסיימו להאזין, ההנחיות כבר יהיו ברורות :) הקישור לכל ההסכתים של מוזיאון ישראל בלחיצה אחת  - https://bit.ly/2XJKDRT

---

⬆ זאת הזמנה לציבור ממוזיאון ישראל להסכתים או פודקסאטים  אבל מהם הֶסְכֵּתים?   

ההורים שלכם, ובטח סבא וסבתא שלכם מכירים את המילה: תַּסְכִּית, עד אמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 היו תוכניות רדיו שבהן מוגש למאזינים סיפור ש"הומחז" קולית: הקריין סיפר את העלילה ובכדי להמחיש אותה נעזרו באמצעים קוליים: קולות הדמויות נשמעו מפי משתתפים שונים ולכך הוסיפו קולות (כמו צעדים, דפיקה בדלת, חריקה, רעש מנוע מכונית ועוד) שנועדו להעשיר את חווית האזנה. בתקופה של טרום הטלויזיה וגם בתקופה שהיה רק ערוץ הטלויזיה אחד תסכיתים היו מאוד פופולרים.  

ילדים ונוער האזינו לתוכנית הרדיו "חתול בשק" ששודרה בין השנים 1970 עד 1986 ברשת א' של קול ישראל, בה בין השאר שודר לראשונה כתסכית הספר "דו-קרב" של דוד גרוסמן, אשר באותה התקופה היה בין מגישיה של התוכנית. כמו כן שודרו כפרקים בהמשכים עלילות שרלוק הולמס: כלבם של בני בסקרוויל, הספר "אורי" מאת אסתר שטרייט וורצל ועוד.

כאמור, תסכיתים היו חלק מתרבות הרדיו של המאה ה-20, והיוו מרכיב חשוב בלוח השידורים של כל תחנת רדיו בעולם. אבל בשלהי שנות ה-80, עם דעיכת הרדיו כאמצעי בידור עיקרי, חדלו להישמע תסכיתים ברדיו. 

ההסכתים או הפודקסאטים הם הגירסה האינטרנטית של תוכניות הרדיו. בעוד שלרדיו יש לוח משדרים, להסכת ניתן להאזין מתי שרוצים - בכל זמן ובכל מקום (Radio-On-Demand). המילה "פודקאסט" מורכבת משתי מילים: ה-Pod נגזר מנגן המדיה האייפוד של אפל והקאסט קיצור של המילה Broadcast (שמשמעותה: תקשורת נתונים רחבה או תקשורת להמונים). בישראל משודרים פודקאסטים/הסכתים משנת 2004 אולם רק בשנים האחרונות הם צברו פופולריות משמעותית והם מוצעים להאזנה גם ע"י גופי שידור גדולים בישראל.

ההצעה החדשה להסכתים של מוזיאון ישראל,  מצטרפת לרשימה ארוכה ומכובדת של פודקאסטים המוצעים לנו להאזנה למשל באתר פודקאסטים, ברשת עושים היסטוריה,  קטעים - פודקאסטים בהיסטוריה, מדברימדע, כמובן בכאן הסכתים - המובן מאליו, שיר אחד, שוות להכיר, חיות כיס, והסכתים מיוחדים לילדים - היסטוריה לילדים, ראש מלא סיפורים, תנינה, איך העולם  עובד? האוניברסיטה הקטנה של המדעים,  האוניברסיטה המשודרת לילדים, איך העולם  עובד? מסע אל גוף האדם, אדם צעיר, אגדות אמיתיות, פוליטיקה בקטנה, המעבדה לילדים ועוד.  
להם מצטרפים הסכתים ביוטוב - חלקם מלווים במצגת תמונות כמו דברים שלמדתי היום, ז"א אפשר להאזין ולהביט בתמונות. ואם אתם שואלים במה שונה הסכת ביוטוב מסרטון יוטוב רגיל, הרי שהתשובה היא שבסרטון רגיל הוידאו והתמונות (ויזואל) הן חלק ממכלול המידע המועבר בסרטון ובפודקאסט כל המידע נמצא בשמע (אודיו) והתמונות הן רק לקישוט.

אז שימו 🎧 שי     אוזניות והסכיתו

 

ד"ש מעופרה - לחיי הפעילות הגופנית!

יום ספורט -  Undou kai - うんどうかい

היפנים אוהבים ומקפידים על אורח חיים בריא, על ספורט לתזונה נכונה, לא לחינם היפנים שוברים את שיא תוחלת החיים בעולם. 

הדאגה לבריאות הציבור ביפן מתחילה בגן הילדים, נמשכת בבתי הספר, במקומות העבודה וגם בבתי האבות מקפידים על כך.

בכל מוסד חינוכי מתקיים אחת לשנה יום ספורט שנקרא ביפנית:  Undou kai - うんどうか. ליום מיוחד זה מתכוננים התלמידים כל השנה, לאירוע מוזמנים ההורים וכל תושבי השכונה. ביום הזה מציגים הילדים את כישוריהם בספורט, בשלל פעילויות של אתלטיקה קלה, ריצת מרתון וגם משחקי כדורסל. כל הילדים, מגיל צעיר מחוייבים לרוץ, לעלות על מקביליות, לשחות, לשחק משחקי כדור ולרכב על חד אופן (כן, זאת לא טעות - חד אופן!) כחלק מהחובות שלהם כתלמידים בבית הספר, כך שביום הספורט Undou kai - うんどうか יש להם בהחלט מה להציג ותחומי ספורט רבים להתחרות בהם. כולם משתתפים בתחרויות שנערכות בין הכיתות וחלק אף זוכים בפרסים.

התעמלות רדיו - ラジオ体操

שגרירות יפן חלקה איתנו סרטון נוסף "התעמלות בוקר":

היום נספר לכם על שגרת חיים מענייינת ובריאה מיפן: התעמלות רדיו. מאז 1928 בכל בוקר בשעה 06:00 למשך חצי שעה, משודרת ברדיו ביפן "התעמלות בוקר", המעודדת את העם היפני להתעמל ולשמור על בריאותו.

כבר 92 שנה שהיפנים מתעמלים בבוקר עם הרדיו. בפעילות זו לוקחים חלק ילדים, מבוגרים וזקנים - בני כל הגילאים. היא נערכת בפארקים ציבוריים ובמבנים ציבוריים  אחרים. תלמידי בית ספר ביפן מתייצבים, גם בזמן חופשת הקיץ, בפארקים  ועושים ספורט. גם חברות גדולות מעודדות את העובדים שלהם להתעמל, ומרבית המוסדות אימצו את המנהג ושומרים על הכושר ועל הבריאות עם תרגילי כושר לאומיים!

ממציא התעמלות הבוקר הוא בואיצ'י אוטני, פרופסור לפעילות גופנית. מטרתו היתה לשמור על בריאות הציבור היפני. פרופ' בואיצ'י אוטני היה תושב העיר קסאי ושם שומרים על מורשתו בכך שבמתחמי קניות בעיר משדרים את תכניות ההתעמלות שייצר וכל המתאמנים מקבלים הנחה על קניותיהם.

ובכן מה איתכם? האם אתם מתרגלים קצת כושר בבית? אולי זה הזמן שתקומו מהכסא, מהספה או המיטה, תעזבו את הסמארטפון, הטאבלט  או המחשב ותצטרפו ליפנים התעמלות מחלצת עצמות? אתם מוזמנים לתרגל עם דיבוב לאנגלית - 外出を控えてがちな今こそ，ラジオ体操！

לחיי הפעילות הגופנית
הרבה בריאות,

さようなら שלכם,

עופרה オフラ

הספירה לאחור...

שימו לב!  

נותרו רק:

לסיום תחרות הצילום, תחרות האנימציה ותחרות המאמרים

אתם עדיין מוזמנים להצטרף:

📸 תחרות צילום 📷 שלנו התחילה ב-25 במרץ - בשלב א' כללה תמונות בנושא "העולם בימי קורונה", שלב ב' הוכרז ב-30 במרץ והנושא הורחב לתמונות בנושא "העולם אחרי הקורונה". הצילומים המשתתפים בתחרות  מוצגים באלבום מיוחד בעמוד הפייסבוק של המרכז  למחוננים.

🎥 תחרות האנימציה 🎥 הוכרזה ב-5 באפריל הזמנו אתכם ליצור ולספר לנו את המחשבות והחוויות שלכם באמצעות סרט אנימציה קצר (עד 45 שניות) בנושא "העולם בימי קורונה" או "העולם אחרי קורונה" - הסרטונים המשתתפים בתחרות מוצגים בפלייליסט בערוץ היוטוב של למידה מרחוק.

 🖊 תחרות חיבורים 🖊 בנושא מנהיגות הוכרזה ב-25 במרץ ומיועדת לתלמידי כיתות ה' ומעלה.

כל התחריות נמשכות ופתוחות להתמודדות ולתוצרים עד ליום חמישי תאריך 30 באפריל בחצות.

אתגר המֶם האינטרנטי - ימי קורונה במרכז לחוננים 2020 ימשיך כל עוד אנחנו מנועים מלחזור וללמוד במרכז שלנו.

אנחנו מחכים לתוצרים שלכם!!!

הדודל של גוגל ויום כדור הארץ 2020

האם שמתם לב שגוגל שינתה היום את הדודל שלה?
האם ניסיתם לשחק ולעזור לדבורה להאביק את הפרחים?
האם אתם יודעים למה גוגל בחרה לשנות את הדודל למשחק הדבורה?

היום -ה-22 באפריל הוא יום כדור הארץ - Earth Day הבינלאומי
אחד האתגרים שלנו תושבי כדור הארץ הוא לשמור על המגוון הביולוגי ולהגן על מינים בסכנה - ובאופן נקודתי היום - לשמור על הדבורים, כי החרקים המאביקים הללו החשובים כל כך למאזן האקולוגי ובמיוחד לחקלאות, נמצאים בסכנה.

ללא דבורים לא יהיה לנו דבש, אבל גם הרבה סוגים אחרים של צמחים, כולל ירקות ופירות שאנו אוכלים, לא יכולים לגדול ללא החרקים המאביקים. הדבורה אחראית לשליש מהמזונות שנמצאים על הצלחת שלנו.

אמנם, ישנם 20,000 מיני דבורים ברחבי העולם, אבל כבר בשנת 2011 דווח על העלמות של שליש מאוכלוסיית הדבורים בעולם ומאז המצב לא ממש השתפר, עד כי לאחרונה נוספו הדבורים לרשימת בעלי החיים הנמצאים בסכנת הכחדה.

המצב כל כך חמור שאפילו גוגל מבקשת להזכיר לנו את חשיבות הדבורה לחיינו ועל מנת שנתחייב להגן על הדבורים ולקרוא לצמצום השימוש בחומרי הדברה שמסכנים אותן. למשחק בדודל של גוגל לציון יום כדור הארץ 2020 - לחצו כאן

 https://www.google.com/doodles/earth-day-2020

רוצים לדעת מה מסכן את הדבורים?

על מצב הדבורים בישראל:  

לקחת צעד פעיל להצלת הדבורים:

חתמו על התחייבות להגן על הדבורה: https://www.earthday.org/actions/pesticide-pledge/

יום כדור הארץ 2020

ה-22 באפריל הוא יום כדור הארץ - Earth Day הבינלאומי

יום זה #EarthDay יוזם לפני 50 שנה ע"י הסנטור האמריקאני גילורד נלסון שהציע כי בתאריך ה-22 באפריל יתקיים מידי שנה יום של מודעות לשמירה על הסביבה והגנה על כדור הארץ מנזקי זיהום. מיליוני אמריקאים לקחו חלק באותו יום היסטורי, שהפך למסורת, בשנת 2009 נקבע בהכרזה של האו"ם שתאריך זה יהיה רשמית "יום כדור הארץ" במסגרתו יתקיימו אירועים ופעילויות לעורר את מודעות הציבור לצורך העולמי בהגנה על הסביבה.

 

כאמור, ביום כדור הארץ הראשון שנערך ב-22 באפריל שנת 1970 השתתפו כ-20 מיליון איש בפעילויות להעלאת המודעות לסביבה ברחבי ארצות הברית. מאז מידי שנה נבחר "נושא שנתי" וסביבו מתקיימים אירועים בהשתתפות שלמיליוני אנשים, השנה היינו אמורים להסב זרקור אל משבר האקלים - המשבר הגדול ביותר שעומד לפתחנו. במהלך קיץ שנת 2019 התחוללו שרפות ענק ברחבי העולם, בצורת קשה מצד אחד ושטפונות מהצד השני, אילו הכל היה "כרגיל" היינו מדברים על יכולתו של כל אדם להשפיע באמצעות התנהלות יום-יומית המתחשבת בסביבה, על גורלנו ועל גורל הדורות הבאים, ולהראות כי צריכת משאבים יעילה משפיעה על כל המערכת האקולוגית ועל איכות הסביבה...  

ואז הגיעה הקורונה ושינתה את כל התוכניות - במקום אירועי ענק, כנסים, ימי עיון, מבצעי ניקיון בהשתתפות אלפי אנשים, קונצרט לגיוס כספים ושל פעילויות חינוך - השנה יצויין יום כדור הארץ  באופן וירטואלי וכל מי שרוצה להשתתף בפעילות נדרש לעשות זאת בבידוד חברתי, בבית, בקרבת הבית ובמרחק של 500 מטר מהבית. 

זהו אתגר רציני, יחד עם זאת, אתגר אפשרי: בעמוד האינטרנט הרשמי של יום כדור הארץ מציעים לנו פעילויות שניתן לעשות במהלך 24 השעות בהן חל יום כדור הארץ, למשל: 

• לנקות את סביבת המגורים שלנו - נכון, בשביל לנקות ולשמור על ניקיון הרחוב בו אנו גרים לא צריך תאריך מיוחד בשנה, ועדיף שלא ללכלך מתלחתחילה, אולם דווקא היום - אם אתם עושים זאת - אתם מתבקשים לתעד את עצמכם. צאו לסיבוב קצר בשכונה, קחו אתכם כפפות ושקית, הכניסו לתוכה פסולת ופלסטיק שאתם מוצאים ודווחו על כך.
• לדווח על איכות האוויר בסביבת המגורים שלנו - להשתתף ב-Earth Challenge 2020 באמצעות אפליקציה יעודית לאנדרואיד ולאייפון, נתונים שיאספו על ידי המשתתפים באמצעות האפליקציה ירכיבו מפת קריאה עולמית, שתראה כיצד איכות האוויר משתנה סביב כדור הארץ וכיצד הפעילות האנושית מעצבת מגמות אלה.
• לצרוך מזון מקומי ולהיות צמחוני ליום אחד לפחות - ייצור מזון מהחי אחראית על יותר מרבע מכל פליטות גזי החממה, והופכת את חקלאות בעלי החיים לאחת התורמות הגדולות ביותר לשינויי אקלים. מעבר לתזונה צמחונית אפילו ליום אחד תסייע לשיפור המצב. אם בחרתם היום בתפריט צמחוני - ספרו על כך באתר.
• לשתול עץ - שתלו עצים ולא רק בט"ו בשבט. האביב היא תקופה מצויינת. ביום זה חשוב שנדע שעצים, חורשות ויערות חשובים מאוד להצלחת המאבק בשינויי אקלים, הם מספקים מזון ובית גידול למגוון מינים בעולם. אבל העצים, החורשות והיערות שלנו נמצאים תחת איום. כוכב הלכת שלנו מאבד  יערות בקצב מדהים: אנו מאבדים  יותר מ 18 מיליון דונם של יערות  בכל שנה - זה בערך 27 מגרשי כדורגל של יער שאבדו כל דקה... ואנחנו לא צריכים להזכיר לכם את שרפות הענק באוסטרליה... היום תוכלו לשתול עץ או לתרום למען שתילתו של עץ באחד מיערות העולם.
  

  

  הדודל של גוגל לציון יום כדור הארץ 2020

• לשמור על המגוון הביולוגי ולהגן על מינים בסכנה - ובאופן נקודתי היום - לשמור על הדבורים - החרקים המאביקים חשובים לחקלאות, ללא דבורים לא יהיה לנו דבש, אבל גם הרבה סוגים אחרים של צמחים, כולל ירקות ופירות שאנו אוכלים, לא יכולים לגדול ללא החרקים המאביקים. היום אנחנו מתבקשים להתחייב להגן עליהן ולקרוא לצמצום השימוש בחומרי הדברה שמסכנים אותן.
• להשמיע קול ולאתגר  אנשים להשמיע את קולם - הארגון היהודי "חזון"  יצא בקריאה להראות אחדות למען האקלים באמצעות צלצול בפעמונים, תקיע שופרות, או בכל אמצעי מסורתי אחר ולאותת לעולם שעכשיו זה הזמן לפעול באקלים. צלמו את עצמכם בסרטון באורך 10 שניות או פחות מצלצלים, תוקעים ב שופר, מתופפים או אפילו קוראים בקול - צרו  פוסט במדיה החברתית ושתפו את המסר עם העולם! תייגו את הפוסט בתגיות #HOPEFOREARTH ו- #SoundTheCall ו- #EarthDay2020, הוסיפו מסר אישי ואתגרו אנשים נוספים לקחת חלק בפעילות. דווחו על הפעילות באתר.
• לחסוך בחשמל ולהשתמש באנרגיה ירוקה -  על מנת להוריד  את טביעת הרגל הפחמית שלכם, עברו בכל הבית וכבו את האורות המיותרים, נתקו מהחשמל את המכשירים שאינם  פועלים, בכך תקטינו את צריכת החשמל שלכם. העדיפו להתקלח עם מים שהתחממו  בשמש ואל תדליקו את דוד החשמל  בימים של  שמש. הערב בשעה 20:00 כולם מכבים  את האור לשעה.
• לכתוב מכתב למנהיגים ולנציגי ציבור שיפעלו למען הסביבה - ביום זה אנחנו מתבקשים להזכיר להם שהם פועלים בעבורנו ובעבור עתיד האנושות, שהבריאות של בני האדם וה"בריאות" של כדור הארץ תלויים זה בזה.
• ליצור יצירת אומנות לכבודו של יום כדור הארץ - האמנות פועלת בדרכים שהמדע לבדם אינו יכול, לאמנות יש את הכוח להגיע לאנשים באופן אישי, לבסס הבנה עמוקה יותר וקשר רגשי עם מה שקורה לכוכב הלכת שלנו, היא הופכת את שינויי האקלים לאישי בעבורנו, ומעוררת בנו את הרצון להשתנות. אתם מוזמנים ליצור ציור או כל יצירה בתחום האומנות הפלסטית, ריקוד, סרט, סיפור ולשלוח תיעוד של היצירה לתערוכה הבינלאומית של יום כדור הארץ.

ואם אתם שואלים את עצמכם מה הקשר בין קורונה למשבר האקלים?
התשובה היא ששני המשברים הללו נגרמו בעקבות ההתנהגות האנושית שאינה מתחשבת בטבע. הפתרון לשני המשברים, לפחות באופן חלקי, דומה מאוד - כל אדם  - על אחד מאיתנו - יכול להשפיע על שניהם באמצעות התנהלות יום-יומית המתחשבת בזולת ובסביבה: צריכת משאבים יעילה משפיעה על כל המערכת האקולוגית ועל איכות הסביבה... וכרגע ריחוק חברתי הוא המפתח להחלמה. 

לדרכים נוספות לציון יום כדור הארץ באופן מקוון (באנגלית) לחצו כאן

ובעברית:
הצטרפו לערב שידורים מיוחד עם קהילת Horizon - קהילת מחנכי ומובילי החלל הישראלית:
18:30 חטיבות ביניים ומעלה - חישה לוויינית, זיהום אוויר והקשר לקורונה, עם פרופ' דוד ברודי
19:00 יסודי ומעלה מצטרפים - זיהום האור על הסביבה, מיכאל צוקראן, מומחה לזיהום אור וצילום אסטרונומי
19:30 כל המשפחה מצטרפת - תקרת הזכוכית - על אסטרונומיה וזיהום אוויר, עם אורי בן דוד
20:00 כיבוי אורות - פעילות כתובות אש בלי אש, עם יעקב המאירי
יש להצטייד מראש בפנס/ סמן לייזר וטלפון חכם.
**ניתן ורצוי להוריד מראש את האפליקציה long exposure camera 2  לאנדרואיד

זכרו - בשעה 20:00 כולם מכבים את האור לשעה! מחכים לכם -https://youtu.be/BfeNBDEt34U

למידה מרחוק - לא המצאה חדשה

הלמידה מרחוק (Distance Learning) או החינוך מרחוק (Distance Education) אינם המצאה חדשה או פיתרון של המאה ה-21 למשבר הקורונה. הוראה מרחוק מקשרת בין מורה לתלמיד אשר אינם נמצאים באותו מרחב פיזי ולעיתים גם לא באותו אזור זמן

קצת היסטוריה:

למידה מרחוק החלה במאה התשע עשרה ונסמכה על שירותי הדואר באמצעותם נשלחו חומרי לימוד כתובים לתלמידים אשר לא יכלו להגיע לבית הספר - מפאת מחלה, נכות או בגלל שהתגוררו רחוק מידי - למידה זו נקראת "למידה בהתכתבות" או "השכלה בכתב" והיא מבוססת על משלוח ספרי לימוד, חוברות ומשימות בכתב שהתלמידים נדרשו להשיב באמצעות הדואר למורה לצורך קבלת פידבק וציון. השכלה מסוג זה איננה מוגבלת רק לתלמידי בתי הספר, גם  אונברסיטאות (בארץ היתה זו האונ' הפתוחה) ביססו תוכניות לימוד על לימוד עצמי מרחוק מתוך חומרי לימוד כתובים שנשלחו לסטודנטים.

ההתפתחות הטכנולוגית השפיעה על הלמידה מרחוק: כך בשנות ה-30 של המאה ה-20 הפך הרדיו לכלי לימודי משלים לחומרי הלימוד הכתובים שנשלחו בדואר לתלמיד המרוחק וקשר רדיו אף איפשר לתלמידים, למשל בחוות מבודדות ביבשת אוסטרליה, ליצור קשר עם המורים שלהם, ביחוד במקומות  בהם לא היתה תשתית טלפון.

הרדיו ולאחר מכן הטלויזיה (בישראל בשנת 1966 הוקמה הטלויזיה הלימודית) הנגישו את חומרי לימוד ושיעורים לתלמידים מרוחקים. אולם האמצעים הטכנולוגיים החדשים הללו הוסיפו לאמצעים הקודמים (בכתב), הם לא ביטלו אותם. 

שיטת ההוראה מרחוק באמצעות הרדיו היתה נפוצה במדינות כמו רוסיה, שבדיה, אוסטרליה, ניו-זילנד, אלסקה וקנדה. שיטת לימודים זו הייתה זולה - המורה שידר את השיעור, התלמידים התבקשו להכין שיעורי בית ומדי פעם נשלחו מבחנים באמצעות הדואר לבדיקה. שיטת לימודים זו עדיין קיימת במדינות אפריקה ובדרום אמריקה.

אפילו היום בעידן האינטרנט והסלולרי, הרדיו הוא עדיין הטכנולוגיה הנפוצה והנגישה ביותר לתלמידים ברחבי העולם. במקומות מרוחקים, ללא קליטה סלולרית או לווינית, במקומות  ללא חשמל, ניתן למצוא מקלטי רדיו מיוחדים הנטענים ידנית באמצעות מנואלה או באמצעות אנרגיית שמש ומאפשרים לתלמידים מרחוקים ללמוד. אונסק"ו (ארגון החינוך של האו"ם) מדווח כי ל-75% ממשקי הבית בעולם יש גישה לרדיו ובאפריקה (שמדרום לסהרה) ל-85% ממשקי הבית יש גישה לרדיו ולכן הם מעודדים לימוד באמצעי זה. במדינות אלה תחנות הרדיו הממלכתיות משדרות שיעורים. אמנם הרדיו הוא חד כיווני, אולם מדינות  אלה פיתחו תוכניות של הוראת רדיו אינראקטיבית (IRI - Interactive Radio Instruction).

 

הטלוויזיה הלימודית:

למרות עלויות ייצור גבוהות, הטלוויזיה היא נהנית מהיתרון של להיותה מדיום ויזואלי מוכר ומרתק ושימשה ועדיין משמשת כאמצעי ללמידה מרחוק במדינות כמו מקסיקו, ברזיל ואינדונזיה. בארה"ב במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 היה מחסור במורים בעיקר במקצועות מדעיים וטכנולוגיים שהוביל את מערכת החינוך לחפש אחר פתרון לימודי שיאפשר העברת ידע למקומות מרוחקים. היו אלה שנות פריחת הטלוויזיה האמריקאית ולכן אין זה מפתיע שהוצע פתרון לימודי באמצעות הטלוויזיה.

כמובן שלא כולם אהבו את הרעיון. מורים חששו שיהפכו מיותרים בכיתה, לא תמיד לוח המשדרים של התוכניות הלימודיות תאם את מערכת השעות בבית הספר, אולם התלמידים היו מרותקים לתוכניות שנראו כמו שיעור רגיל בכיתה בשיטת הוראה שכונתה באנגלית: Chalk and Talk. הטלוויזיה בכיתה הייתה חידוש מרענן והתלמידים אהבו את השינוי. בסופו של דבר החידוש התפוגג ואז נמצא כי תוכנית שמראה מורה שעומד ליד לוח מול כיתה, זה דבר די משעמם ועדיף כבר מורה חי ומשעמם בכיתה, מאשר מורה משעמם בטלוויזיה. בטלוויזיה הלימודית האמריקאית הבינו שהתוכניות צריכות להיות כלי עזר למורה, לא לנסות להיות במקום המורה. להעשיר את השיעור של המורה בכיתה ולסייע לו.

הטלוויזיה הלימודית הישראלית היא ערוץ הטלוויזיה הראשון שהחל לפעול בישראל. ב-24 במרץ 1966 נערך שידור הבכורה של "נאמנות הטלוויזיה הלימודית", שלימים הפך להיות ה"טלוויזיה הלימודית", בשנות ה-80 שונה השם ל"טלוויזיה החינוכית" והיום הערוץ נקרא "כאן חינוכית".
התוכנית הראשונה הייתה "תחושת המספר והכמות", בהנחיית שלומית דקל, ובהמשך הופקו תוכניות נוספות, כאשר קהל היעד של השידורים היה תלמידים מגן הילדים ועד לבית הספר התיכון. הערוץ שידר חומר לימודי בתחומים כגון מתמטיקה ואנגלית, כמו גם בתחומי העשרה שונים, ומנחי התוכניות היו מורים שעברו הכשרה להנחיית משדרי טלוויזיה. 

בארה"ב וגם בישראל, הטלויזיה שימשה יותר ככלי להעשרת הלימוד בכיתה ופחות כאמצעי למידה מרחוק. בעוד שבמדינות אחרות הטלויזיה שימשה ובחלקן עדיין משמשת תלמידים מבודדים גאוגרפית כאמצעי לימוד עיקרי. למשל התוכנית "טלסקונדריה" (Telesecundaria) של מכסיקו, מספקת תכניות לבתי הספר העל-יסודיים הכפריים ברחבי מקסיקו וגואטמלה, באמצעות שילוב של שידורים בכיתות, טקסטים כתובים ולאחרונה באמצעות אפליקציה בסמארטפונים, את דיונים מובילים מדריכים מתוך הכיתה (לא מורים שהוכשרו באופן רשמי). כך גם בבוצואנה הטלויזיה המקומית (BTV) מציעה מידי יום תכנות לימודיות בעיקר במתמטיקה ובמדעים, משדרי התחנה מכסים 90% מהמדינה ו-10% הנותרים קולטים את  המשדרים באמצעות הלוויין. מכיוון שלא לכולם בבוצואנה יש יכולת לקלוט שידורים דיגיטליים, BTV ממשיכה ומשדרת גם  בטכנולוגיה אנלוגית.  

למידה מרחוק מאמצעות המחשב
מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 התפתחו מערכות ההוראה מרחוק למערכות למידה מתווכות מחשב. בראשית דרכה המערכת הזו לא היתה מקוונת - התלמיד שביצע משימה לימודית שלח באמצעות הדואר (עם מעטפה ובול) "פלט" מחשב למורה על מנת לקבל פידבק. כבר אז הטכנולוגיה החדשה דרשה מהתלמיד יכולות של אוריינות דיגיטלית, כי ללומד מרחוק לא תמיד היה ניתן להעמיד תמיכה טכנית לפיתרון בעיותיו הטכניות.

בשנות ה-90 האינטרנט החל להיכנס למערכת החינוך מרחוק כאמצעי 'למסור' משאבי תוכן ופתח ערוץ לתקשורת בין המורה ללומדים. בראשית ימי האינטרנט (בדור הראשון) משאבי הלמידה היו אתרי מידע סטאטים בהם הוצגו תכני הלימוד והקשר בין התלמיד למורה נעשה באמצעות האימייל. עם התפתחות הדור השני של האינטרנט (Web 2.0) בראשית שנות ה-2000 הלמידה המקוונת הפכה להיות שילוב של משאבי למידה כמו: לוחות  מודעות, פורומים, קבוצות דיון וצ'אטים, כמו גם עבודה משותפת ודיון על מסמכים או מצגות באינטרנט. 

למידה מבוססת טלפונים ניידים:

הסמארטפון - הטלפון החכם הוא מיני מחשב בכף היד, אולם גם טלפונים ניידים לא חכמים יכולים לספק לתלמידים הזדמנויות חינוכיות: גישה לתכנים לימודים, הוראת שפה ועוד. למשל בניז'ר ​​השתמשו בהודעות טקסט (SMS) לצורך הוראת אוריינות שפה וספרות ודרום אפריקה היתה הראשונה לשלוח קטעי ספרות באמצעות טלפונים ניידים פשוטים. באפריקה שמדרום לסהרה יש מסורת ארוכה של שיעורים מבוססי טלפון ותמיכה ב- SMS. במיוחד בניגריה, קניה ודרום אפריקה. שם הוכח כי הודעות טקסט שנשלחות ע"י המורים לטלפונים של ההורים הן גם דרך יעילה "לדחוף" אנשים להתנהגויות פרואקטיביות כמו הקפדה על היגיינה ושטיפת ידיים, קריאה לילדיהם ועוד.

התפתחות המכשירים הסלולריים והיום הטלפון החכם מאפשרים לתלמידים בכל העולם גישה לאפליקציות לימודיות וחינוכיות יעודיות ולאתרי תוכן לימודיים, כמו למשל האקדמיה של קהאן, אשר השכילו להציע לתלמידים אפליקציות לסלולר על מנת להקל עלהם לצרוך את התוכן הלימודי, להתאימו לכלי ולמדיה ומתוך הבנה כי צריכת תוכן לימודי במסך הקטן של הטלפון - שונה באיכותה מלימוד מתוך מסך המחשב.

הסמארטפון כפלטפורמה ללמידה מרחוק - מאפשר למורה ליצור קשר עם תלמידיו, מאפשר למידה סינכרונית ואסינכרונית - יחד עם זאת, הורים ברחבי העולם ובכלל זה בישראל - מתנגדים לאפשר לילדיהם גישה למכשיר, בעיקר לצעירים שבהם. גם תלמדים בוגרים לא יכולים להסתמך על המארטפון לבדו ולרוב הם נדרשים למעבר בין פלטפורמות על מנת להגיש מטלות לימודיות.

חומרי לימוד בלמידה מרחוק:

כמו הספרים - גם התקליט, הקסטה, הקלטת וידאו, הדיסקט והדיסק - היו אמצעי איכסון של מידע - כל אחד ואחת מהם מהווים בהתאמה, מהווים סימן של כל אחת מהתקופות של למידה מרחוק - בשנות ה-20 התקליט איפשר לחזור שוב ושוב על שיעור שלא הובן, בשנות ה-60 הוקלטו השיעורים מהרדיו בטייפ ובשנות ה-70 הוידאו הקליט מהטליוזיה את השיעורים ששודרו על מנת לצפות בהם במועד מאוחר יותר. עם התפתחות המיחשוב הדיסקט והדיסק השלימו ואף החליפו חלק מחומרי הלימוד הכתובים והמודפסים, הם היו יעילים להעברת תוכניות לימוד ותכני לימוד לתלמידים מרוחקים, שילבו בתוכם תוכנות המשפרות את  חווית  הלמידה העצמית ומרחוק, ומצד שני, לדיסקטים ולדיסקים הללו היתה היכולת לשאת בחזרה (עדיין באמצעות הדואר) את תוצרי השיעור ולהעבירם למורה המרוחק בתקופה שלפני התפתחות האינטרנט. 

למידה מקוונת:

האינטרנט שינה את האופן שבו אנו צורכים את המידע שלנו בכלל ושינה לחלוטין את החווית הלמידה מרחוק של תלמידים מבודדים (כאמור גאוגרפית או מפאת מחלה). הפריסה הגלובלית של האינטרנט ואימוץ שלל שיטות שידור, במיוחד אינטרנט בפס רחב ולאחר מכן שיטות שידור מתקדמות G3 ו-G4 והיום כבר G5 - מאפשרות ללמידה מרחוק להפוך מחוויה למידה טקסטואלית ברובה ללימוד חוויתי, עוצמתי ומתוחכם. מלמידה שרובה היא אסינכרונית לאופציות למידה סינכרוניות - בו כאמור המורה והתלמיד שנמצאים במקומות גיאגרפים שונים ולעיתים באזורי זמן שונים - לומדים באותו הזמן במרחב וירטאלי משותף.

למידה מרחוק אופיינה תמיד בתקשורת דו כיוונית בין המורה והתלמיד, (ולכן תלמיד הלומד באמצעות צפייה בשיעור, בלי ליווי של מורה, מדריך או מנחה, בלי קבלת פידבק על ביצועיו והתקדמותו עושה בעצם למידה עצמית בלבד ועל כך בהמשך). כאמור, עד לראשית שנות האלפיים הלמידה מרחוק היתה בתקשורת מושהת, בהתחלה  הדואר (עם הבול והמעטפה), לאחר מכן קשר הרדיו ואפילו הטלפון והאימייל לא הצליחו לתת ללמידה מרחוק את האיכותיות שנוצרו עם שילוב הלמידה הסנכרונית אונליין. אמנם, גם היום חלק גדול מפעילות הלמידה של התלמיד הינה אסינכרונית ואינה מתבצעת בו זמנית עם זו של המורה, יחד עם זאת, היכולת והאפשרות לבצע היא זאת שעושה את ההבדל.  

זה המקום לציין כי גם בלמידה רגילה - בו התלמיד מגיע לכיתה ונמצא באינטראקציה לימודית עם מורה - עדיין מתבצעת למידה אסינכרונית - למשל שיעורי הבית או שינון ולימוד של טקסטים ולוח הכפל בשעות הפנאי. בתחום הלמידה מרחוק גם היום הלמידה האסינכרונית משמעותית בנפח הלימודים מרחוק.  לעיתים בשל הבדלי זמן (התלמיד נמצא ביבשת אחת והמורה ביבשת אחרת), לעיתים בשל צרכים אישיים של התלמיד (למשל תלמיד מבודד בגלל מחלה ונדרש לטיפולים בזמן שהמורה שלו  זמין סינכרונית), אתגרים אלה נפתרים נקודתית בין  המורה לתלמיד.

למידה מרחוק ולמידה עצמית:

אין זה משנה אופי ואופן הלמידה מרחוק, החל מ"ההשכלה בכתב", דרך "הלמידה השודרת" ברדיו או בטלויזיה ואפילו בלמידה מבוססת מחשב, ברוב המקרים, התלמיד נדרש לרמה מסויימת של יכולת למידה עצמאית ועליו לקחת אחריות על לימודיו, עליו לגלות בגרות ומשמעת עצמית, יותר מאשר נדרש מהלומד פרונטאלית מול מורה בכיתה. הטכנולוגיות המגשרות על המרחק בין הלומדים, המורים ובמקרים מסוימים מוסדות הלימוד, מתאימות טכנולוגית ליָלִידים דיגיטלים, המסוגלים להתמודד לא רק עם תוכן הלימוד, אלא במקביל להבין את המדיה להתמצא במגוון של תוכנות מחשב ואפליקציות לימודיות ולהיות מסוגל להתנהל כחלק מקהילת תלמידים מקוונות.

פוטנציאלית, למידה מקוונת פירושה שכל תלמיד יכול היום ללמוד במרחק מהמוסד החינוכי. בימי קורונה נדרשנו לכך וגילינו שמדובר באתגר רציני - לא רק למערכת החינוך, למורים ולצוותים החינוכיים - אלא גם לתלמידים עצמם, אשר ברובם לא למדו ללמוד ללא מתווך לצידם. חשוב לזכור, שתלמידים הלומדים בלמידה מרחוק למדו איך לומדים בשיטה הזאת, הם הוכנו לאתגרי הלמידה העצמית, נדרשו למשימות אסינכרוניות מגיל צעיר, עודדו אותם  ללמוד בעצמם, העבירו להם את האחריות על הלמידה שלהם, בהתאם לגילם ובתהליך הדרגתי שאגב, לא תמיד מצליח. 

אנחנו בישראל ובכל רחבי העולם - נזרקנו ללמידה מרחוק - מבלי שתלמידנו הוכנו לכך. רבים מהם ללא אמצעי לימוד מתאימים (מחשב, חיבור לאינטרנט), חלקם ללא תנאים ללמידה, רובם זקוקים עדיין למתווך (מורה או הורה) על מנת להפעיל את הפלטפורמה הלימודית (זום למשל). יחד עם זאת, אנחנו במרכז למחוננים רואים תלמידים שמונעים ממוטיבציה חזקה ללמוד, הם צורכים תוכן לימודי בכל אמצעי שניתן להם. 

כמו כן, זה המקום לציין כי למידה מרחוק איננה למידה בחינוך ביתי (דיון בהבדלים אולי בפוסט אחר) - למידה מרחוק איננה מייתרת את המורה והיא לא אמורה להעביר אחריות להורה יותר מאשר בלמידה רגילה, ובאותה נשימה - הלמידה מרחוק שאנחנו חווים בימים אלה - איננה הלמידה מרחוק הקלאסית שסקרנו כאן. אנחנו נמצאים במציאות שכמוה לא ידענו ואנחנו מאמינים שהאתגר הנוכחי יביא איתו פיתרונות יצירתיים אשר ישנו את הלמידה מרחוק ויהפכו את החוייה לנגישה ומתאימה יותר לכולם.

הסטורי של אווה

הסטורי של אווה הוא מיזם להנצחת זכר השואה, שבוצע בשנה שעברה לקראת וביום הזיכרון לשואה ולגבורה ה'תשע"ט 2019. התיעוד החדשני לסיפורה המצמרר של הנערה אווה היימן שנרצחה באושוויץ, הצליח לרגש מיליוני צופים ברחבי העולם שעקבו אחריו ברשת החברתית אינסטגרם.

במסגרת המיזם סופר סיפורה של אווה באמצעות משתמשת בשם "eva.stories". היומן הוצג כסדרת סרטונים קצרים, כשלושים דקות אורכם הכולל, שאותם כביכול צילמה אווה היימן (השחקנית מיה קוויני) בטלפון נייד, בדומה למקובל בקרב צעירים בימינו.

View this post on Instagram

Eva.Stories Official Trailer

A post shared by Eva (@eva.stories) on Apr 28, 2019 at 4:36am PDT

למעלה ממאה מיליון צופים מרחבי העולם צפו בסטוריז שעלו מידי שעה בחשבון האינסטגרם של אווה. ב-70 מדינות סיקרו ושיתפו את הפרויקט החשוב, בתוכם מאות מובילי דעת קהל וחשבונות בינלאומיים, אחריהם עוקבים מיליוני אנשים מרחבי העולם.

הסטורי הראשון עלה בערב יום השואה תשע"ט, והאחרון עלה ביום למחרת. במשך 24 שעות עלו 70 סטוריז בהם תועדה והומחשה האכזריות שבה התנהלו הגרמנים מול היהודים, לקיחת זכויות היהודים, הכרחת ענידת "טלאי צהוב", לקיחת הרכוש לקראת המעבר למחנה הריכוז, וכן האווירה והמתח שנוצרים בבית, עד שהגיע הסוף העצוב בו אווה מובלת אל הרכבת לאושוויץ שם מצאה את מותה.

אווה היימן שסיפור חייה תועד במסגרת הפרויקט נולדה ב-13 בפברואר 1931 בנאג'וואראד שברומניה. היא כתבה יומן שיצא לאור בהונגריה ב-1948 ובשנת 1964 בהוצאת "יד ושם" בתרגום לעברית. היומן נפתח ביום הולדתה ה-13, כחודש לפני שנכנסו הגרמנים להונגריה. לאחר הכניסה לגטו נאג'וואראד, אמה של אווה (אגי) הצליחה לאשפז את בעלה (אביה החורג של אווה) בבית חולים. שם, באמצעות חברים נוצרים, הם הצליחו להשיג תעודות נוצריות. ביום גשום אחד ביוני יצאו אביה החורג של אווה עם אמה. אווה נותרה עם סבה וסבתה בתחומי הגטו. אווה כתבה ביומנה בפעם האחרונה ב-30 במאי 1944, שלושה ימים לפני שגורשה לאושוויץ, שם נרצחה.  

הסטוריז צולמו בשפה האנגלית. איש העסקים מתי כוכבי ובתו מאיה כוכבי הפיקו וביימו את המיזם. היום, לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה אירח מרכז פרס לשלום את היוצרים למפגש חדשנות בבידוד - בפייסבוק לייב - להלן הקלטת השיחה:

לצפיה בכל הסטוריז של אווה - כסרט ביוטוב: https://youtu.be/gdtDI-Q8SnQ  /  https://youtu.be/lWmRpz9edVg   /  https://youtu.be/P198Diy5Sqo