ירח מלא באמצע חודש אייר - צילום: ד"ר אריה מלמד-כץ |
בסוף השבוע הקרוב (5-6 ביוני 2020) צפויות להתרחש מעלינו שתי תופעות מרתקות:
את התופעה הראשונה נוכל לראות בליל שישי, בין השעה תשע לחצות, אז נחזה בליקוי ירח פנאומברה (בעברית: צל חלקי).
את התופעה הראשונה נוכל לראות בליל שישי, בין השעה תשע לחצות, אז נחזה בליקוי ירח פנאומברה (בעברית: צל חלקי).
ישנם שלושה סוגים של ליקוי ירח וכולם מתרחשים תמיד בלילה של ירח מלא (אמצע החודש העברי). בליקוי ירח מלא (אומברה) כדור הארץ מסתיר את אור השמש והירח המלא נמצא כולו בצל, בליקוי ירח חלקי רק לחלק מהירח המלא לא מגיע אור השמש, ואילו בליקוי ירח פנאומברה קרני השמש מגיעות לכל הירח, אבל בעצמה נמוכה יותר, כי כדור הארץ מסתיר חלק מהאור. (על ההבדל בין אומברה לפנאומברה).
מפת עזר שהכין עבורכם ד"ר אריה מלמד-כץ |
בעת הליקוי, האור המוחזר מהירח ייחלש וחלק מהירח ייראה כהה מהרגיל. קשה לראות את ההבדל בעין, וכדאי להיעזר במשקפת, מצלמה עם עדשת זום או טלסקופ למי שיש.
ליקוי הירח יראה בכל תחומי ישראל, באשקלון יתחיל הליקוי בליל שישי, 5 ביוני 2020, בשעה 20:45, שיאו יהיה בשעה 22:24, בכיסוי של יותר מ-40% של פני הירח על ידי צילו החלקי של כדור הארץ. הליקוי יסתיים בשבת, 6 ביוני, 2020, בשעה 00:04. התהליך כולו ימשך 3 שעות ו-18 דקות.
למרות הקושי ד"ר אריה ממליץ לנסות ולראות את ההבדלים בין הירח המלא לפני או אחרי הליקוי ובין הירח במהלך הליקוי. "זו גם הזדמנות טובה לצפות בפרטי הנוף על הירח - הימות שכלל לא מכוסות מים אלא מהוות משטחי בזלת עצומים והמכתשים שנוצרו עקב פגיעת אסטרואידים. לשם כך צילמתי את הירח בחודש שעבר והכנתי עבורכם מפת עזר". כותב לנו ד"ר אריה. אם יש לכם סבלנות ואתם נמצאים במקום שבו אין זיהום אור, אולי תבחינו בתהליך בלי אמצעי עזר. כדאי להתחיל לצפות מספר דקות לפני תחילת הליקוי כדי לראות את צלו החלקי של כדור הארץ מתחיל לכסות את פני הירח לאט לאט. נציין כי בשנת 2020 צפויים עוד שני ליקויי ירח - בתאריך 5 ביולי 2020, והאחרון לשנת 2020 ב-30 בנובמבר, אולם לא ניתן יהיה לראות אותם באשקלון, אז שווה להישאר ערים ולנסות לצפות בתופעה.
התופעה השנייה והמלהיבה לא פחות, היא מעבר תחנת החלל (ISS) ממש מעלינו במוצאי שבת בין 20:20 ל-20:27. עליכם להסתכל מעלה ולצפות בתחנה שכרגע יש עליה 5 אסטרונאוטים, השניים האחרונים בוב בהנקן ודאג הארלי הגיעו אליה ביום ראשון בקפסולת החלל של SpaceX.
תחנת החלל תחלוף בשמים מכיוון צפון-מערב לדרום-מזרח. התחנה נראית כנקודת אור בהירה מאוד בעין או במשקפת. יהיה מעניין לנסות לצלם אותה בעת המעבר.
ד"ר אריה מלמד-כץ כבר סיפר לנו על תחנת החלל הבינלאומית ביום שבו הושבעה ממשלה בישראל, ואף זכה על כך במינוי מיוחד כשר לענייני מעבר תחנת החלל מעל המרכז למחוננים באשקלון. תפקיד מחייב זה - מזכה אותנו במידע חשוב זה.
תחנת החלל תחלוף בשמים מכיוון צפון-מערב לדרום-מזרח. התחנה נראית כנקודת אור בהירה מאוד בעין או במשקפת. יהיה מעניין לנסות לצלם אותה בעת המעבר.
ד"ר אריה מלמד-כץ כבר סיפר לנו על תחנת החלל הבינלאומית ביום שבו הושבעה ממשלה בישראל, ואף זכה על כך במינוי מיוחד כשר לענייני מעבר תחנת החלל מעל המרכז למחוננים באשקלון. תפקיד מחייב זה - מזכה אותנו במידע חשוב זה.
אם תרצו לעקוב בעצמכם - תוכלו לעשות זאת באמצעות אתר המדעטק או להוריד אפליקציה כמו של אריה לסמארטפון שלכם.
ואם אתם תוהים איך נראית תחנת החלל הבינלאומית? גם אותה ד"ר אריה צילום עבורנו. התמונה צולמה לפני כשבועיים ב-18 במאי וד"ר אריה הגאה כתב: "היום לראשונה הצלחתי לצלם את תחנת החלל. גודלה כמו אצטדיון כדורגל והיא עברה בגובה של קצת יותר מ-400 ק"מ".
מכדור הארץ תחנת החלל נראית קטנה, אך ניתנת לזיהוי. הצפייה בתחנת החלל הבינלאומית הנה פשוטה למדי ולרוב אינה מצריכה ציוד מיוחד. ניתן להבחין בקלות בתנועתה בשמיים, תוך כדי שהיא מקיפה את כדור הארץ, גם בעין בלתי מצויידת, כל שצריך הוא לדעת מתי יתרחש מעבר של תחנת החלל מעל ישראל. במוצ"ש בשעה 20:20 ולמשך 7 דקות תחלוף התחנה מעלינו מכיוון צפון-מערב לכיוון דרום-מזרח. צלמו ושלחו אלינו את התמונות והסרטונים ונעלה אותם כאן לטובת כולם.
צילום: ד"ר אריה מלמד כץ |
מכדור הארץ תחנת החלל נראית קטנה, אך ניתנת לזיהוי. הצפייה בתחנת החלל הבינלאומית הנה פשוטה למדי ולרוב אינה מצריכה ציוד מיוחד. ניתן להבחין בקלות בתנועתה בשמיים, תוך כדי שהיא מקיפה את כדור הארץ, גם בעין בלתי מצויידת, כל שצריך הוא לדעת מתי יתרחש מעבר של תחנת החלל מעל ישראל. במוצ"ש בשעה 20:20 ולמשך 7 דקות תחלוף התחנה מעלינו מכיוון צפון-מערב לכיוון דרום-מזרח. צלמו ושלחו אלינו את התמונות והסרטונים ונעלה אותם כאן לטובת כולם.
היי
השבמחק