מה השעה שמש?

תלמידי כיתות ד' בתוכנית "השמים הם הגבול" למדו בשיעור אסטרונומיה על השמש ובנו אתמול שעון שמש עם ד"ר יאשה ז'ורינסקי... כשראינו את שעוני השמש שיצרו התלמידים התעוררה בנו הסקרנות...

מראשית ההיסטוריה השמש סייעה לאדם לחשב את הזמנים, להבין באיזה חלק של היממה הוא נמצא וגם העידה על העונה בשנה. לפני שהמציאו את השעון, השמש נתנה לאדם סימנים ועזרה לו לחשב את הזמן, והיתה בעצם ה"שעון" הראשון של בני האדם.

האדם הקדמון הבין שהיממה כוללת את היום והלילה, הוא גם הבחין שגורמי השמים משתנים לאורך שעות  האור והחושך. הוא הבין כי ניתן לקבוע מהי השעה ביום על פי מצב ומיקום השמש בשמיים, ובלילה – על פי  הכוכבים. לשמש יש תנועה קבועה, בשעות הבוקר המוקדמות השמש נמצאת במזרח, בשעות הצהריים היא נמצאת במרכז השמיים ואילו בשעות אחר הצהריים היא שוקעת במערב. 

שעוני השמש הראשונים היו מבני אבנים שיצרו בני האדם בתרבויות קדומות, הם ידעו "לקרוא" את הזמן לפי עמודי האבן שהציבו. חלק מהתרבויות אף סגדו לשמש, שעוני השמש היו חלק מהמקדש הקדום. לפני כ-5,500 שנה במצרים העתיקה הקימו אוֹבֶּלִיסְקים בכניסה למקדשים. יחד עם תנועת השמש בשמיים נע הצל שהטיל החרוט הגדול של האובליסק על הקרקע, מסלול הצל סייע לאנשים להבחין ביתר קלות בחלוף הזמן. בשנת 1,500 לפנה"ס נעשה שימוש בשעון שמש מתקדם יותר: השעון חולק ליחידות זמן קטנות יותר - השעה. החלוקה התבצעה לעשר יחידות יום ולעוד שתי יחידות, נפרדות, שיוחסו לזמן בין הערביים, מעבר בין יום ללילה ומהלילה חזרה ליום. כמו כן סומנו היום הארוך והקצר ביותר בשנה וימי שוויון הסתיו והאביב.

שעון שמש מהמאה ה-4 לספירה

שעוני שמש שימשו בעבר אמצעי חשוב ולעיתים יחיד לקביעת השעה. ניתן למצוא אותם במקדשים. גם בבית המקדש הראשון בירושלים היה שעון שמש - "שעון אחז במקדש" - על פי המסופר בספר מלכים: "ויקרא ישעיהו הנביא אל ה' וישב את הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז". השעון היה עשוי ממדרגות (מעלות) אשר הראו את השעה. שעוני שמש נוספים נמצאו בירושלים בחפירות העיר העליונה, בחפירות שליד הר הבית ובחפירות העופל.

שעוני שמש רבים נמצאו בבתי כנסת, כנסיות ובמסגדים. הימצאותם בבתי כנסת אינה מפתיעה, שכן ביהדות זמני התפילה, מועד כניסת ויציאת שבת נקבעים לפי הזריחה והשקיעה  של השמש.

איך שעון שמש מראה את השעה?
שעון שמש מציג את השעה על ידי הצגת הצל שנופל מעצם ניצב כלשהו, בחשיפה לאור השמש. מרבית שעוני השמש כוללים גנומון - מוט שקצנו יוצר צל וטבלה (סקלה / שנתות). מיקום הצל על הטבלה מראה את השעה. 

כיום שעוני שמש נחשבים כאלמנטים עיצוביים וארכיטקטוניים, פחות לשעונים שאנשים תלויים בהם לדעת מה השעה. ניתן למצוא שעוני שמש במקומות רבים בישראל, וגם באשקלון. במרכז אפרידר, בקצה הדשא הגדול, בגן צ'צ'יק נמצא פסלו של האמן הישראלי יגאל תומרקין - "גן שעוני השמש":
זהו פסל השייך לקבוצת פסלים שיצר האמן בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. הפסל מורכב מחיבור של כמה אלמנטים מופשטים, הפרושים במערך מורכב ודורשים מן הצופה להקיף את הפסל על מנת לראות את האלמנטים השונים שבו. כל האלמנטים מתוכננים כך שאור השמש המשתנה ישפיע על הופעתם, וחלקם אף משמשים מעין שעון שמש. בין האלמנטים הפיסוליים בולט עמוד גבוה הצבוע שחור וכן מעין חרוט קטום ראש.

עכשיו אחרי שלמדנו על שעוני שמש - איך בונים שעון שמש?
תוכלו לעקוב אחרי ההוראות לבניית שעון שמש ככלי למדידת הזמן (לחץ  כאן)  או לבניית שעון שמש - שעון צל (לחץ כאן) או ליזום, לתכנן וליצור שעון שמש משלכם 

ואם בנייתם שעון מיוחד - אתם יכולים להשתתף בתחרות ארצית של בניית שעוני שמש: 
מצפה הכוכבים כינרת, הפועל בחסות סכנות החלל הישראלית, הכריז על תחרות בבניית שעוני שמש. מטרת התחרות היא קידום העניין, הסקרנות והרצון ללמוד מדע בכלל ואסטרונומיה בפרט. התחרות נפתחה לפני חודש ב- 7.5.20 והמועד אחרון להגשה שעוני השמש הוא ביום חמישי הקרוב - כ"ו סיון תש"פ - 18.6.20. לא נשאר הרבה זמן....
מעניין אתכם? 
תוכלו להשתתף באחת מ-3 הקטגוריות: ילדים עד גיל 12; נוער עד גיל 18; וכללי בוגרים (או ילדים/ות אמיצים/ות). קריטריונים לניקוד: מקוריות, דיוק בהוראת השעה, עיצוב ומראה, אותנטיות - ביצוע מרבית העבודה או כולה ע"י המגיש, הסבר מפורט ובהיר על תהליך התכנון והבניה של שעון השמש. והפרסים - טלסקופים!!!
פרטים על התחרות ניתן למצוא כאן: https://www.space.gov.il/community-projects/131960

ונסיים ב... 

הידעת? המונח "כיוון השעון" המקובל היום הוא תולדה של כיוון תנועת הצל בשעוני שמש שהיו בשימוש באירופה. לעומתם, כיוון ההתקדמות של הצל בשעוני שמש שנמצאים בחצי הכדור הדרומי הוא מנוגד לכיוון השעון.