ד"ר עדי מוסרי - בגרות במדעי המוח

המוח האנושי הוא איבר מרתק, בעל מבנה מורכב, העשוי מחומר שמזכיר ג'לי ומשקלו כ-1.2 ק"ג בממוצע. מדובר באיבר מופלא, ששולט ברוב תפקודי הגוף ובה בעת מאפשר לנו לחשוב, להרגיש ולהיות מודעים.  המוח הוא האיבר הראשי במערכת העצבים, המצוי בגופם של בעלי חיים מפותחים. הוא מבקר ומתאם את הפעילות של מערכות הגוף השונות. תפקידו של המוח הוא לקבל מידע ממערכות החוש, לעבד אותו, ולהשתמש בו על מנת לנהל את התנהגותו של בעל החיים המפותח.
המוח הוא האיבר המורכב ביותר בגופנו. משקלו עומד על כשני אחוז ממשקל הגוף אך הוא צורך למעלה מ-20 אחוז מהאנרגיה שלו. המוח מבקר ומייצר את המחשבות, הרגשות, החושים, התנועה והזיכרונות שלנו. בשנים האחרונות חקר המוח נמצא בחזית המחקר המדעי, ומחקרים עדכניים ומפתיעים מרחיבים את הבנתנו ביחס לאיבר המופלא הזה.

תלמידי התכנית ביום העיון במכון ויצמן

במרכז למחוננים באשקלון מתקיימת זו השנה השלישית תוכנית יחודית לחמש יחידות בגרות במדעי המוח בשיתוף עם מכון ויצמן. "התכנית היא פורצת דרך במגון דרכים, אחת מהן היא העובדה שהיא מתנהלת במתכונת של למידה מרחוק כאשר כיתה במדעי המוח מורכבת למעשה מתלמידים מבתי-ספר שונים ברחבי הארץ", מספר ד"ר עדי מוסרי. "שיתוף הפעולה בין המרכז למחוננים ומכון ויצמן הוא יוצא דופן ואני שמח להיות חלק משמעותי בשיתוף פעולה זה. תלמידי המרכז מקבלים את האפשרות לקחת חלק בתכנית באופן ייחודי. תלמידים נבחרים שעוברים מבחני כניסה מרכיבים כיתה שלוקחת חלק בתכנית וזוכים לתמיכה ולליווי אקדמי של מורה מסגל המרכז". 

מחקר פסיכופיזי על היחס בין גירוי וחישה

"מדעי המוח הינו ענף מדעי רב-תחומי שמשלב ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, רפואה, פסיכולוגיה ומדעי המחשב". מסביר ד"ר עדי מוסרי. "מטרתו להבין טוב יותר כיצד פועל המוח האנושי, מה קורה במוח שלנו בזמן שינה, למה קשה לנו להפסיק לאכול שוקולד, אילו שינויים מתרחשים במוח שלנו כאשר אנחנו לומדים משהו חדש, מה קורה המוח שלנו שאנחנו מתאהבים, האם הדמיון יכול לשפר את הביצועים של מוזיקאים וספורטאים ועוד שאלות מרתקות".

תכנית הלימודים לבגרות חמש יחידות במדעי המוח הינה יוזמה של מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע והיא תכנית תלת-שנתית המיועדת לתלמידי כיתות י' עד י"ב.  התכנית מנוהלת ע"י  ד"ר נועה פינסקר-זכריה.  התכנית, כאמור, מבוססת על למידה מרחוק ומשלבת שיעורים מקוונים, אך כוללת גם ימי לימוד, סדנאות ומפגשים במכון ויצמן בהם התלמידים מעמיקים את הלמידה. אחד המאפיינים היחודיים של התכנית הוא הדגש על ביצוע עבודת מחקר כחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים. התלמידים נחשפים למאמרים מדעיים חדשניים, הוגים, מתכננים ומבצעים עבודות חקר תוך שימוש בכלים המתקדמים ביותר בתחום מדעי המוח, המקליטים פעילות מוחית בזמן אמת. בין הנושאים שתלמידי י"ב חקרו השנה היו מה קורה במוח בזמן אמירת שקר, אימהות ופעילות מוחית, תפיסת יופי ועוד.  

ד"ר עדי מוסרי מוסיף ואומר: "התכנית במדעי המוח היא מלאת אתגרים דבר ההופך אותה למאוד מספקת עם תחושת שייכות יחודית ובנייה של מערכות יחסים מיוחדות בין התלמידים והמורים. אני מזמין תלמידים סקרנים ושאפתניים לקחת חלק בתכנית". 

מפגש חשיפה לתוכנית יתקיים לבוגרי כיתה ט' מתוכנית מחוננים, מצטיינים, הכשרה לחקר ולמומלצים חדשים ביום רביעי, 1 ביולי בזום.

תחרות חיבורים- והרי זוכה 🏆

 במהלך סגר הקורונה קיימנו במרכז למחוננים 3 תחרויות נושאות פרסים - להלן תוצאות 🖊 תחרות חיבורים 🖊 בנושא מנהיגות. התחרות הוכרזה ב-25 במרץ והיתה מיועדת לתלמידי כיתות ה' ומעלה. בראש ועדת השיפוט עמד משה זמברג, בועדת השיפוט היו גם מורים מצוות ההוראה של המרכז למחוננים. בתחרות התמודדו 8 חיבורים,  והחיבור הזוכה הוא החיבור "המסע לחיסול השינאה הנאצית" של מאור בן ארצי, מכיתה ו' בתוכנית מחוננים. 
ברכות 🏆 - הפרס ממתין במזכירות אצל ענבל 👏👏👏

תחרות אנימציה - והרי זוכים 🏆

במהלך סגר הקורונה קיימנו במרכז למחוננים 3 תחרויות נושאות פרסים - להלן תוצאות 🎥 תחרות סרטוני אנימציה 🎥 

התחרות הוכרזה ב-5 באפריל הזמנו אתכם ליצור ולספר לנו את המחשבות והחוויות שלכם באמצעות סרט אנימציה קצר (עד 45 שניות) בנושא "העולם בימי קורונה" או "העולם אחרי קורונה". בראש ועדת השיפוט עמדה אולגה אוסיפוב, בועדת השיפוט היו גם מורים מצוות ההוראה של המרכז למחוננים.  הסרטונים המשתתפים בתחרות מוצגים בפלייליסט בערוץ היוטוב של למידה מרחוק.

במקום הראשון 🏆 זכה הסרטון "חופשתו של וירוס" של נתנאל  כהן - כיתה ה'1 בתוכנית מצטיינים 

במקום השני 🏆 זכה הסרטון "איך נלחמים בקורונה" של אלון ראבוני כיתה ד'1 בתוכנית מחוננים

במקום השלישי 🏆 הסרטון "אני קורונה" של שני רוזנבלט מכיתה ג'4 בתוכנית מצטיינים

ברכות לזוכים - הפרסים ממתינים במזכירות אצל ענבל 👏👏👏

תחרות צילום - והרי זוכים 🏆

במהלך סגר הקורונה קיימנו במרכז למחוננים 3 תחרויות נושאות פרסים - להלן תוצאות 📸 תחרות צילום 📷  
התחרות התחילה ב-25 במרץ - בשלב א' כללה תמונות בנושא "העולם בימי קורונה", שלב ב' הוכרז ב-30 במרץ והנושא הורחב לתמונות בנושא "העולם אחרי הקורונה". בראש ועדת השיפוט עמד צפריר ניר.  בועדת השיפוט היו גם מורים מצוות ההוראה של המרכז למחוננים. הצילומים שהשתתפו בתחרות  מוצגים באלבום מיוחד בעמוד הפייסבוק של המרכז  למחוננים.

במקום הראשון 🏆 זכתה אריאל שנקר מכיתה ה' בתוכנית מחוננים - שתי תמונות שלה תפסו את תשומת לב השופטים:

שתי התמונות זכו באותו ניקוד ולכן חולקות יחד את המקום השני 🏆 הצילום של הדר זקן וכיתה ד' בתוכנית מחוננים והצילום של גפן טרבלסי מכיתה ו' בתוכנית מצטיינים:

ברכות לזוכות  והפרסים ממתינים במזכירות אצל ענבל 👏👏👏

ד"ר אריה מלמד-כץ: אל תפספסו - ליקוי חמה - 21 ביוני

מערכת השמש שלנו

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב הנמצא על זרוע אוריון שבגלקסיית שביל החלב. כדור הארץ, כוכבי לכת וגופים נוספים (אסטרואידים, שביטים ואבק בין־כוכבי) חגים סביב השמש במסלולים קבועים עקב כוח המשיכה שלה. 
השמש היא הכוכב היחיד בכל מערכת השמש, הפולט אור עצמי, כלומר, רק השמש יוצרת אור. אמנם גם הירח וכוכבי-הלכת מאירים, אבל האור הקורן מהם אינו "משלהם": הם אינם פולטים אור שהם יוצרים בעצמם, אלא מחזירים את אור השמש. השמש היא מקור האור של כדור-הארץ. בלעדיה לא יתכנו חיים, בני האדם, עולם החי והצומח לא יכולים להתקיים בלעדיה.

אל השמש האקדי

בני האדם הקדמונים הבינו זאת וסגדו לשמש ולאלים ולאלות שייצגו אותה בפנתאון האלים בתרבויות השונות. במיתולוגיה הכנענית קרויה אלת השמש "שפש" או "שמש". אָמָטֵרָאסוּ (ביפנית: 天照) היא אלת השמש במיתולוגיה היפנית. במיתולוגיה היוונית והרומאית היא קרויה אפולו. השמש ידועה גם בשם "חמה", ולעיתים מכונה בשם הלטיני סוֹל (Sol) או בשם היווני הֶלְיוֹס (Helios). האמונה בשמש, גרמה לקדמונים להאמין שליקוי שמש/חמה הינו ביטוי לכעס האלים ומבשר זעם וחורבן. במסורת היהודית שעל פי לרוב אין מייחסים לאירוע משמעויות נסתרות, ואף בזים לעובדי אלילים שעושים כך.

ואכן ליקוי חמה הוא תופעה שמימית קבועה שמתרחשת בכל פעם שבו הירח מסתיר את השמש או את חלקה מכדור הארץ, ומטיל את צילו על כדור הארץ. הליקוי תמיד יהיה בחלק המואר של כדור הארץ. ליקוי חמה מתרחש תמיד במולד ירח ותמיד כאשר הירח נמצא על או קרוב מאוד למישור המילקה.

ביום ראשון 21 ביוני 2020 יתרחש בישראל מאורע אסטרונומי נדיר ומיוחד - ליקוי חמה חלקי. ליקוי חמה טבעתי ייראה ביבשת אפריקה ואסיה. בישראל המצויה צפונית לאזור שיא הליקוי, ייראה ליקוי חמה חלקי, רק כחצי מקוטר דיסקת השמש יוסתר על ידי הירח.
ד"ר אריה מלמד-כץ מזהיר אותנו באזהרה חמורה: צפייה ישירה בשמש, ללא אמצעי מיגון מתאימים, עלולה לגרום לעיוורון אחרי שניות בודדות!

צופים בשמש באמצעות משקפי ליקוי חמה

ביום ראשון הקרוב, 21 ביוני, שהוא במקרה גם היום הארוך בשנה, בשעות הבוקר יתכסה חלק מהשמש על ידי הירח. בישראל הליקוי יתחיל ב-7:26 ויסתיים כעבור כשעתיים ב-9:29. בשיא הליקוי, בשעה 8:24 - אז יהיו מכוסים 46% מפני השמש על ידי הירח, שיעבור בינינו ובין השמש. ביבשת אפריקה ואסיה, ברצועה צרה, דרומית לישראל הירח יכסה את מרבית פני השמש ותיוותר רק טבעת צרה של אור השמש - ליקוי כזה נקרא ליקוי חמה טבעתי. מצב שבו השמש מכוסה לגמרי נקרא ליקוי חמה מלא, ולמרות שליקויי חמה מתרחשים בין 2 ל-5 פעמים בשנה הסיכוי לליקוי חמה מלא מעל אזור מסוים נמוכה מאוד. ליקוי החמה המלא הקרוב מעל ישראל יתרחש רק בשנת 2180. 
על מנת לצפות בליקוי חמה באופן בטיחותי יש להשתמש במסנן מיוחד המיועד למטרה זו. ישנם טלסקופים המיועדים לצפייה בשמש, משקפיים המיועדות לצפייה בליקוי חמה (בשום פנים אין להשתמש במשקפי שמש רגילים!) אפשרות נוספת היא לחורר חור קטן עם קצה עיפרון בדף נייר, להציב את הדף בניצב לקו המחבר בינינו ובין השמש ולצפות בדמות השמש שנוצרת במרכז הצל שיוצר הנייר. ניתן כמובן גם לעקוב אחרי הליקוי באינטרנט. ד"ר אריה מבטיח לצלם בעת הליקוי ולשלוח תמונות מהטלסקופ שלו. שימו לב: מרבית המצלמות אינן מיועדות לצילום ישיר של שמש ומצלמה המכוונת לשמש עלולה להיפגע ולהינזק. 
צפייה נעימה!

מה השעה שמש?

תלמידי כיתות ד' בתוכנית "השמים הם הגבול" למדו בשיעור אסטרונומיה על השמש ובנו אתמול שעון שמש עם ד"ר יאשה ז'ורינסקי... כשראינו את שעוני השמש שיצרו התלמידים התעוררה בנו הסקרנות...

מראשית ההיסטוריה השמש סייעה לאדם לחשב את הזמנים, להבין באיזה חלק של היממה הוא נמצא וגם העידה על העונה בשנה. לפני שהמציאו את השעון, השמש נתנה לאדם סימנים ועזרה לו לחשב את הזמן, והיתה בעצם ה"שעון" הראשון של בני האדם.

האדם הקדמון הבין שהיממה כוללת את היום והלילה, הוא גם הבחין שגורמי השמים משתנים לאורך שעות  האור והחושך. הוא הבין כי ניתן לקבוע מהי השעה ביום על פי מצב ומיקום השמש בשמיים, ובלילה – על פי  הכוכבים. לשמש יש תנועה קבועה, בשעות הבוקר המוקדמות השמש נמצאת במזרח, בשעות הצהריים היא נמצאת במרכז השמיים ואילו בשעות אחר הצהריים היא שוקעת במערב. 

שעוני השמש הראשונים היו מבני אבנים שיצרו בני האדם בתרבויות קדומות, הם ידעו "לקרוא" את הזמן לפי עמודי האבן שהציבו. חלק מהתרבויות אף סגדו לשמש, שעוני השמש היו חלק מהמקדש הקדום. לפני כ-5,500 שנה במצרים העתיקה הקימו אוֹבֶּלִיסְקים בכניסה למקדשים. יחד עם תנועת השמש בשמיים נע הצל שהטיל החרוט הגדול של האובליסק על הקרקע, מסלול הצל סייע לאנשים להבחין ביתר קלות בחלוף הזמן. בשנת 1,500 לפנה"ס נעשה שימוש בשעון שמש מתקדם יותר: השעון חולק ליחידות זמן קטנות יותר - השעה. החלוקה התבצעה לעשר יחידות יום ולעוד שתי יחידות, נפרדות, שיוחסו לזמן בין הערביים, מעבר בין יום ללילה ומהלילה חזרה ליום. כמו כן סומנו היום הארוך והקצר ביותר בשנה וימי שוויון הסתיו והאביב.

שעון שמש מהמאה ה-4 לספירה

שעוני שמש שימשו בעבר אמצעי חשוב ולעיתים יחיד לקביעת השעה. ניתן למצוא אותם במקדשים. גם בבית המקדש הראשון בירושלים היה שעון שמש - "שעון אחז במקדש" - על פי המסופר בספר מלכים: "ויקרא ישעיהו הנביא אל ה' וישב את הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז". השעון היה עשוי ממדרגות (מעלות) אשר הראו את השעה. שעוני שמש נוספים נמצאו בירושלים בחפירות העיר העליונה, בחפירות שליד הר הבית ובחפירות העופל.

שעוני שמש רבים נמצאו בבתי כנסת, כנסיות ובמסגדים. הימצאותם בבתי כנסת אינה מפתיעה, שכן ביהדות זמני התפילה, מועד כניסת ויציאת שבת נקבעים לפי הזריחה והשקיעה  של השמש.

איך שעון שמש מראה את השעה?
שעון שמש מציג את השעה על ידי הצגת הצל שנופל מעצם ניצב כלשהו, בחשיפה לאור השמש. מרבית שעוני השמש כוללים גנומון - מוט שקצנו יוצר צל וטבלה (סקלה / שנתות). מיקום הצל על הטבלה מראה את השעה. 

כיום שעוני שמש נחשבים כאלמנטים עיצוביים וארכיטקטוניים, פחות לשעונים שאנשים תלויים בהם לדעת מה השעה. ניתן למצוא שעוני שמש במקומות רבים בישראל, וגם באשקלון. במרכז אפרידר, בקצה הדשא הגדול, בגן צ'צ'יק נמצא פסלו של האמן הישראלי יגאל תומרקין - "גן שעוני השמש":
זהו פסל השייך לקבוצת פסלים שיצר האמן בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. הפסל מורכב מחיבור של כמה אלמנטים מופשטים, הפרושים במערך מורכב ודורשים מן הצופה להקיף את הפסל על מנת לראות את האלמנטים השונים שבו. כל האלמנטים מתוכננים כך שאור השמש המשתנה ישפיע על הופעתם, וחלקם אף משמשים מעין שעון שמש. בין האלמנטים הפיסוליים בולט עמוד גבוה הצבוע שחור וכן מעין חרוט קטום ראש.

עכשיו אחרי שלמדנו על שעוני שמש - איך בונים שעון שמש?
תוכלו לעקוב אחרי ההוראות לבניית שעון שמש ככלי למדידת הזמן (לחץ  כאן)  או לבניית שעון שמש - שעון צל (לחץ כאן) או ליזום, לתכנן וליצור שעון שמש משלכם 

ואם בנייתם שעון מיוחד - אתם יכולים להשתתף בתחרות ארצית של בניית שעוני שמש: 
מצפה הכוכבים כינרת, הפועל בחסות סכנות החלל הישראלית, הכריז על תחרות בבניית שעוני שמש. מטרת התחרות היא קידום העניין, הסקרנות והרצון ללמוד מדע בכלל ואסטרונומיה בפרט. התחרות נפתחה לפני חודש ב- 7.5.20 והמועד אחרון להגשה שעוני השמש הוא ביום חמישי הקרוב - כ"ו סיון תש"פ - 18.6.20. לא נשאר הרבה זמן....
מעניין אתכם? 
תוכלו להשתתף באחת מ-3 הקטגוריות: ילדים עד גיל 12; נוער עד גיל 18; וכללי בוגרים (או ילדים/ות אמיצים/ות). קריטריונים לניקוד: מקוריות, דיוק בהוראת השעה, עיצוב ומראה, אותנטיות - ביצוע מרבית העבודה או כולה ע"י המגיש, הסבר מפורט ובהיר על תהליך התכנון והבניה של שעון השמש. והפרסים - טלסקופים!!!
פרטים על התחרות ניתן למצוא כאן: https://www.space.gov.il/community-projects/131960

ונסיים ב... 

הידעת? המונח "כיוון השעון" המקובל היום הוא תולדה של כיוון תנועת הצל בשעוני שמש שהיו בשימוש באירופה. לעומתם, כיוון ההתקדמות של הצל בשעוני שמש שנמצאים בחצי הכדור הדרומי הוא מנוגד לכיוון השעון.

אתגר המֶם האינטרנטי - חוזרים למרכז בימי קורונה

חזרנו למרכז ואנחנו ממשיכים...

מזמינים אתכם ליצור מֶם אינטרנטי (Internet meme) מקורי בכותרת: "חוזרים למרכז בימי קורונה"

לרשותכם אתרים ואפליקציות שונות, בעברית ובאנגלית
בעברית - http://www.memeking.co.il
בעברית  - https://g.hafalafel.com/
באנגלית - https://imgflip.com/memegenerator
באנגלית - https://www.kapwing.com/meme-maker
ישנם אתרים נוספים - חפשו מחולל ממים או Meme Generator.

כמובן ניתן להשתמש בתוכנות גרפיות ואפילו בפאורפוינט (לשמור את השקף כתמונה JPG). תוכלו להוריד את המצגת המצורפת כתבנית ליצירת ממים - להכניס לתוכה משפטים על פי התבנית ולשלוח אלינו.
יצרתם ממים מוצלחים? יצירות מקוריות משלכם?

שלחו אלינו 
lemida.giftch@gmail.com

הממים המוצלחים והמתאימים לפרסום יועלו באינסטגרם ובפייסבוק של המרכז למחוננים.

* חשוב מאוד - אל תשכחו לציין את שם היוצר (השם שלכם) + כיתה

תוכלו לעלות את המֶם שלכם גם כתגובה לאתגר בפייסבוק שלנו

ורק שתדעו שאתם יכולים לעלות את הממים שלכם לחשבון האינסטגרם הפרטי שלכם ולתייג אותנו @LemidaGiftCh 

כמו כן, השתמשו בבקשה ב#האשתגים הבאים:
#מרכזלמחונניםאשקלון 
#אתגרהמםהאינטרנטי 
#ימיקורונהבמרכזלמחוננים

בהצלחה !!!

לצפיה בתוצרים של האתגר לחצו כאן:
https://www.instagram.com/lemida.giftch/

- להורדת המצגת תבנית ליצירת ממים - לחצו כאן

ד"ר אריה מלמד-כץ: "בסופ"ש הקרוב אל תפספסו!"

ירח מלא באמצע חודש אייר - צילום: ד"ר אריה מלמד-כץ

בסוף השבוע הקרוב (5-6 ביוני 2020) צפויות להתרחש מעלינו שתי תופעות מרתקות:
את התופעה הראשונה נוכל לראות בליל שישי, בין השעה תשע לחצות, אז נחזה בליקוי ירח פנאומברה (בעברית: צל חלקי). 

ישנם שלושה סוגים של ליקוי ירח וכולם מתרחשים תמיד בלילה של ירח מלא (אמצע החודש העברי). בליקוי ירח מלא (אומברה) כדור הארץ מסתיר את אור השמש והירח המלא נמצא כולו בצל, בליקוי ירח חלקי רק לחלק מהירח המלא לא מגיע אור השמש, ואילו בליקוי ירח פנאומברה קרני השמש מגיעות לכל הירח, אבל בעצמה נמוכה יותר, כי כדור הארץ מסתיר חלק מהאור. (על ההבדל בין אומברה לפנאומברה).

מפת עזר שהכין עבורכם ד"ר אריה מלמד-כץ

מה נראה? 
בעת הליקוי, האור המוחזר מהירח ייחלש וחלק מהירח ייראה כהה מהרגיל. קשה לראות את ההבדל בעין, וכדאי להיעזר במשקפת, מצלמה עם עדשת זום או טלסקופ למי שיש.
ליקוי הירח יראה בכל תחומי ישראל, באשקלון יתחיל הליקוי בליל שישי, 5 ביוני 2020, בשעה 20:45, שיאו יהיה בשעה 22:24, בכיסוי של יותר מ-40% של פני הירח על ידי צילו החלקי של כדור הארץ. הליקוי יסתיים בשבת, 6 ביוני, 2020, בשעה 00:04. התהליך כולו ימשך 3 שעות ו-18 דקות. 
למרות הקושי ד"ר אריה ממליץ לנסות ולראות את ההבדלים בין הירח המלא לפני או אחרי הליקוי ובין הירח במהלך הליקוי. "זו גם הזדמנות טובה לצפות בפרטי הנוף על הירח - הימות שכלל לא מכוסות מים אלא מהוות משטחי בזלת עצומים והמכתשים שנוצרו עקב פגיעת אסטרואידים. לשם כך צילמתי את הירח בחודש שעבר והכנתי עבורכם מפת עזר". כותב לנו ד"ר אריה. אם יש לכם סבלנות ואתם נמצאים במקום שבו אין זיהום אור, אולי תבחינו בתהליך בלי אמצעי עזר. כדאי להתחיל לצפות מספר דקות לפני תחילת הליקוי כדי לראות את צלו החלקי של כדור הארץ מתחיל לכסות את פני הירח לאט לאט. נציין כי בשנת 2020 צפויים עוד שני ליקויי ירח - בתאריך 5 ביולי 2020, והאחרון לשנת 2020 ב-30 בנובמבר, אולם לא ניתן יהיה לראות אותם באשקלון, אז שווה להישאר ערים ולנסות לצפות בתופעה.

התופעה השנייה והמלהיבה לא פחות, היא מעבר תחנת החלל  (ISS) ממש מעלינו במוצאי שבת בין 20:20 ל-20:27. עליכם להסתכל מעלה ולצפות בתחנה שכרגע יש עליה 5 אסטרונאוטים, השניים האחרונים בוב בהנקן ודאג הארלי הגיעו אליה ביום ראשון בקפסולת החלל של SpaceX.
תחנת החלל תחלוף בשמים מכיוון צפון-מערב לדרום-מזרח. התחנה נראית כנקודת אור בהירה מאוד בעין או במשקפת. יהיה מעניין לנסות לצלם אותה בעת המעבר.

ד"ר אריה מלמד-כץ כבר סיפר לנו על תחנת החלל הבינלאומית ביום שבו הושבעה ממשלה בישראל, ואף זכה על כך במינוי מיוחד כשר לענייני מעבר תחנת החלל מעל המרכז למחוננים באשקלון. תפקיד מחייב זה - מזכה אותנו במידע חשוב זה.

אם תרצו לעקוב בעצמכם - תוכלו לעשות זאת באמצעות אתר המדעטק או להוריד אפליקציה כמו של אריה לסמארטפון שלכם.

צילום: ד"ר אריה מלמד כץ

ואם אתם תוהים איך נראית תחנת החלל הבינלאומית? גם אותה ד"ר אריה צילום עבורנו. התמונה צולמה לפני כשבועיים ב-18 במאי וד"ר אריה הגאה כתב: "היום לראשונה הצלחתי לצלם את תחנת החלל. גודלה כמו אצטדיון כדורגל והיא עברה בגובה של קצת יותר מ-400 ק"מ".  
מכדור הארץ תחנת החלל נראית קטנה, אך ניתנת לזיהוי. הצפייה בתחנת החלל הבינלאומית הנה פשוטה למדי ולרוב אינה מצריכה ציוד מיוחד. ניתן להבחין בקלות בתנועתה בשמיים, תוך כדי שהיא מקיפה את כדור הארץ, גם בעין בלתי מצויידת, כל שצריך הוא לדעת מתי יתרחש מעבר של תחנת החלל מעל ישראל. במוצ"ש בשעה 20:20 ולמשך 7 דקות תחלוף התחנה מעלינו מכיוון צפון-מערב לכיוון דרום-מזרח. צלמו ושלחו אלינו את התמונות והסרטונים ונעלה אותם כאן לטובת כולם.