כולנו מכירים את המונח "פייק ניוז" ובעברית חדשות כזב, את הודעות הוואצפ והסרטונים שמזהירים אותנו מפני מנורות רחוב שהן כביכול אנטנות G5 או ממליצים לנו לעצור נשימה למשך דקות לצורך אבחון עצמי של קורונה. איך נדע מה נכון ומה בדיה?
משחר האנושות אנשים החליפו מידע וסיפרו זה לזה סיפורים, יעצו עיצות והחליפו מרשמים. עד המצאת הכתב, המידע עבר מפה לאוזן, עד המצאת הדפוס ספרים הועתקו ביד והיו יקרי ערך. המצאת הדפוס הנגישה את המידע והפכה את ההשכלה לנחלת הכלל, היא הביאה ליצירת אמצעי תקשורת חדשים ובעקבותיהם תגובות חברתיות ופוליטיות שהובילו למהפכות של ממש באירופה ובעולם כולו. אמצעי התקשורת שתפתחו בסוף המאה ה-19 ובעיקר במהלך המאה ה-20 (הקולנוע, הרדיו והטלויזיה) יצרו פלטפורמות חדשות להעברת והנגשת המידע לציבור, וגם היום, ההתפתחות הטכנולוגית המהירה של אמצעי התקשורת משפיעה על כולנו. הטכנולוגיה יוצרת תוצרים של בדיה (החל ממשחקים של מציאות
מדומה ודמויות מעוותות ועד מדע בדיוני וסרטי אימה), המשפיעים על תפיסת המציאות של
פרטים בחברה. היא מאפשרות לשנות את מה שנתפס כנכון במציאות (למשל עריכה בפוטושופ של דוגמניות
ליצירת יופי מושלם), ואף יוצרת אמיתות מזוייפות (פייק ניוז Fake News). נגיף הקורונה הביא איתו מגפה של פייק ניוז מלוות בתיאוריות קונספירציה ואנו נדרשים לזהות את האמת מהבדיה, את הנכון מכל הדברים הלא נכונים שמגיעים אלינו. איך נעשה זאת?
בכל מה שקשור לקורונה נוכל להתעדכן בנכונות וברלווטיות של הודעות בעמוד "לעשות סדר בשמועות" באתר מכון דוידסון או בעמוד "זה נכון?" בפייסבוק המנוהל גם הוא ע"י מכון דוידסון הזרוע החינוכית של מכון ויצמן.
אתר נוסף שבו נוכל לבדוק נכונות של הודעות באינטרנט הוא האתר "לא רלווננטי", שבודק אמיתותן של שמועות כבר 18 שנה. האתר מדרג את ההודעות עם המלצה אפשר להעביר, לא להעביר ואף מזהיר מפני תרמיות והודעות פישינג שנפוצות מאוד (לאחרונה הודעה כאילו מביטוח לאומי). גם אתר זה מתייחס לנושא הקורונה, אם כי ניתן לבדוק בו הודעות על בקשות תרומה כספית, תרומת דם ועד למכתבי שרשרת שמזהירים אותנו מפני מזל רע, כולל התייחסות לסטטוס המאוד פופולרי לאחרונה "מחר מתחיל הפייסבוק החדש..." שמסתבר שהוא ממש לא חדש.
איך נבדיל בין אמת לשקרים בוואצפ?
בכל מה שקשור לקורונה נוכל להתעדכן בנכונות וברלווטיות של הודעות בעמוד "לעשות סדר בשמועות" באתר מכון דוידסון או בעמוד "זה נכון?" בפייסבוק המנוהל גם הוא ע"י מכון דוידסון הזרוע החינוכית של מכון ויצמן.
אתר נוסף שבו נוכל לבדוק נכונות של הודעות באינטרנט הוא האתר "לא רלווננטי", שבודק אמיתותן של שמועות כבר 18 שנה. האתר מדרג את ההודעות עם המלצה אפשר להעביר, לא להעביר ואף מזהיר מפני תרמיות והודעות פישינג שנפוצות מאוד (לאחרונה הודעה כאילו מביטוח לאומי). גם אתר זה מתייחס לנושא הקורונה, אם כי ניתן לבדוק בו הודעות על בקשות תרומה כספית, תרומת דם ועד למכתבי שרשרת שמזהירים אותנו מפני מזל רע, כולל התייחסות לסטטוס המאוד פופולרי לאחרונה "מחר מתחיל הפייסבוק החדש..." שמסתבר שהוא ממש לא חדש.
איך נבדיל בין אמת לשקרים בוואצפ?
😷
ואם אתם סקרנים לדעת מה המקור של השמועות הללו? זהו זה גרסת 2020 מגלה לנו את התשובה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה