ידיעות מצוינות 2020

לקריאה - לחץ כאן

שנת הלימודים תש"פ התחילה נפלא ואז הגיעה הקורונה והכל השתנה....

גיליון 12 של העיתון "ידיעות מצוינות" הינו תוצר פרויקט הסיום בסדנת עיתונאים צעירים של תלמידי כיתות ד' בתוכנית מחוננים, בשנת הלימודים תש"פ.

שלא כמו בשנים קודמות - מדובר בפרויקט שחלקו נעשה בלמידה מרחוק. העיתון הוא תוצר של קורס בו נלמדו נושאים בעיתונות ותקשורת, החל מחשיבות העיתונות לחברה דמוקרטית, היבטי אקטואליה ואתיקה. עסקנו בעיתונות כתובה ומודפסת; למדנו על מבנה העיתון ועל תפקידים במערכת העיתון, עסקנו בתחקיר ובאיתור מידע, למדנו איך כותבים ידיעה חדשותית; כתבה, ראיון, טור אישי ודעה. התנסינו בכל הנושאים לצורך הפקת העיתון.

תלמידי כיתה ד' תש"פ (שבעוד ימים ספורים יתחילו את כיתה ה') ואנוכי מבקשים להודות לצוות המורים שלקחו חלק בהפקת העיתון: לד"ר עדי מוסרי, עופרה מאזאווה, איילה ברדיאן, עודד לוי, רוני גני, ורד גרץ, ד"ר אפרת לאון, ד"ר אריה מלמד-כץ, לוי שפרן ולכל אנשי המרכז על שיתוף הפעולה. 

תודה מיוחדת לאלינה לוסטוב מנהלת המרכז והעורכת האחראית של עיתון, אשר העניקה לנו את חופש הפעולה לעסוק בנושאים שעניינו אותנו, לבחור בתכנים אשר העניקו לכולנו ערך מוסף וידע בשלל תחומים.

קריאה נעימה, 

ענת

לצפייה בעיתון - עמודים כתמונות - לחץ כאן
להורדת העיתון בפורמט PDF - לחץ כאן

.

עזרתכם נדרשת לפתרון התעלומה

עזרתכם נדרשת!!!!
ד"ר אריה מלמד-כץ צריך את עזרתכם בפתרון תעלומה
ד"ר אריה כתב: "אחרי שצילמתי אתמול שוב את השביט, גיליתי באחת התמונות פס אור קצר שלא ראיתי בעין בעת הצילום. האם זה מטאור? מטוס? לוויין או משהו אחר (למשל חללית חייזרים שהגיעה לחטוף את השביט 🙃🐲)?"
- מה דעתכם?
האם תוכלו לעזור לד"ר אריה לפתור את התעלומה???
 אתם מוזמנים להשאיר תגובות כאן או בעמוד הפייסבוק של המרכז למחוננים 


שימו לב
מידע נוסף (או רמז) שד"ר אריה מספק לנו - רגע הצילום בשעה 21:34:10, זמן החשיפה 6 שניות, אורך מוקד 66 מ"מ, הפס תופס בערך מעלת קשת אחת.


יודעים את התשובה??
 - אתם מוזמנים להשאיר תגובות כאן מתחת או בעמוד הפייסבוק של המרכז למחוננים.

ד"ר אריה מלמד-כץ: אל תפספסו את השביט NEOWISE

כוכב השביט NEOWISE - צילום ד"ר אריה מלמד-כץ

שמי הלילה שלנו מלאים בהתרחשות, בד"כ אנחנו רואים את הירח ואת נצנוץ הכוכבים, לפעמים ד"ר אריה מעדכן אותנו על מעבר תחנת החלל מעלינו, והיום ד"ר אריה מעדכן על השביט NEOWISE.

שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, שמיוחד בזנבו הארוך והזוהר המופיע כשהוא מתקרב לשמש. שביטים הם אורחים אקראיים בחלק הפנימי של מערכת השמש שלנו, ואחת לעשור לערך ישנו שביט אשר הופך ל"סלבריטי" וזוכה לחשיפה עצומה בתקשורת הכתובה והאלקטרונית ול"בוק" של צילומים מכדור הארץ  והחלל.

מהו שביט?

שביט הוא גוש של אבק, אבנים וסוגים שונים של קרח, המורכב לרוב ממים קפואים בתוספת גזים קפואים ובתוספת גרגרי אבק בגדלים שונים, אבנים קטנות וסלעים בגדלים שונים. השביט מורכב משלושה חלקים עיקריים: גרעין העשוי חומר קפוא (כאמור,  (קרח של מים, פחמן דו חמצני, פחמן חד חמצני, מתאן, אמוניה ועוד), אבק וסלעים מתכתיים, ומגיע לקוטר שבין ק"מ ספורים למאה ק"מ.  מסביב לגרעין - יש קומה, שהיא ענן גזי המרחף סביב הגרעין ויוצר הילה. קוטר הקומה יכול להגיע ל-100,000 ק"מ. וכמובן זנב מרהיב, שהוא החלק המוכר ביותר של השביט. למעשה לשביט יש שני זנבות: זנב אבק וזנב גזי. אטומי הגז הופכים ליונים חשמליים (אטומים טעונים) ואלה נותנים צבעים לזנב הגז.

צילום: ד"ר אריה מלמד-כץ

השביט אינו פולט אור מעצמו. כדי להיראות, עליו להיות קרוב לשמש. שביטים נעים סביב השמש במסלול אליפטי, בהתקרבם אליה הקרח הופך לגז ונוצרת הילה של גזים שהשתחררו מהגרעין וכך נוצר זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק"מ, כך השמש גורמת לשביט להאיר.
זנב הגז של השביט תמיד מכוון הרחק מהשמש בגלל השפעת רוח השמש שמסדרת אותו בקו ישר.  הזנב הבולט יותר מורכב מאבק שמשתחרר מהשביט ונותר על מסלולו. צורתו הסופית המעוגלת 💫 של זנב האבק מושפעת גם מרוח השמש (החלקיקים הנפלטים מהשמש), אבל פחות מזנב הגזים.

במרבית השביטים ניתן להבחין רק באמצעות טלסקופ, אך מדי פעם חולפים סמוך לכדור הארץ שביטים אחדים שניתן להבחין בהם גם ללא כל אמצעי עזר - שביט NEOWISE  הוא כזה.

שביט NEOWISE, ובשמו הרשמי C/2020 F3, התגלה ב-27 למרץ 2020 על ידי טלסקופ החלל WISE במשימתו לגלות אסטרואידים ושביטים המגיעים לסביבת כדור הארץ. השביט נקרא NEOWISE - נאו-וייז ☄️ על שם טלסקופ החלל שבעזרתו הוא התגלה. קוטר הגרעין שלו כ-5 ק"מ אבל אורך הזנב מגיע לעשרות מיליוני קילומטרים. בתחילת חודש יולי, שביט NEOWISE היה מספיק קרוב לשמש בכדי שניתן לראותו בשמי חצי הכדור הצפוני לא כל אמצעי עזר.
.

הערב, מחר ובשאר ימות השבוע, ניתן יהיה לצפות בשביט גם מפה מישראל - זאת מפת כוכבים להיום בערב בשעה 20:15. רואים בה את מיקום השביט בכיוון צפון-מערב. הוא ייראה מימין לשמש ששקעה חצי שעה קודם לכן. בסביבות 20:30 ניתן יהיה לזהות את כוכבי הדובה הגדולה (העגלה הגדולה). השביט נמצא בקצה השמאלי-תחתון של קבוצת הכוכבים הבולטת הזו. בצד ימין של המפה רואים את כוכב הצפון.

כרגע ניתן לצפות בו במשך כשעה וחצי לאחר השקיעה בכיוון צפון-מערב, מתחת לקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. רצוי להיעזר במשקפת.

לשביט NEOWISE מסלול אליפטי ארוך מאוד והפעם האחרונה שהוא ביקר ליד השמש הייתה לפני כ-4,500 שנה. המעבר שלו ליד השמש הפעם קרוב במיוחד - NEOWISE היה קרוב אליה יותר מאשר כוכב חמה - ופליטת הגזים שינתה את המסלול שלו כך שבפעם הבאה הוא יחזור אלינו רק בעוד 6,800 שנה...

ד"ר אריה צילם את השביט בימים האחרונים ואף סייע אתמול לצפריר למצוא את השביט. ד"ר אריה מספר: "השביט הקודם שראיתי בעין היה הייל-בופ בשנת 1997, ובצירוף מקרים מדהים גם אז הקבוצה האהובה עלי זכתה בגביע המדינה בכדורגל ⚽"

ולסיום - חידה?

מה משותף לשביט נאו-וייז ולחללית הישראלית בראשית? 

לתשובה: לחצו כאן

למה בורקות העיניים של הגירית?

גירית מצוייה - צילום: ד"ר אריה מלמד-כץ

הגירית מצוייה שייכת לסדרת הטורפים אבל היא "אוכלת כל" הניזונה הן מהחי והן מהצומח: משורשים, מפירות, מביצי ציפורים, מיונקים קטנים, מצפרדעים ומחרקים. הגירית נפוצה פעילה בלילה וניתן למצוא אותה במרבית אירופה ובחלקים רבים באסיה, גיריות חיות גם בארץ ישראל וניתן לפגוש בהן עד פאתי באר שבע וכמובן שבצפון מערב הנגב ואפילו באזור אשקלון.

הגיריות הן בעלי חיים טריטוריאליים, בד"כ הגירית חיה בזוג. אך עשויות להימצא בקבוצות קטנות של עד 12 פרטים. בעונת האביב היא ממליטה 2-4 ולדות. הוולדות נולדים עיוורים ונשארים במאורה חודשים עד שהם מוכשרים לחפש מזון בעצמם.

 

למה לגיריות ולבעלי חיים ליליים אחרים עיניים בוהקות?

לגירית ולבעלי חיים אחרים הפעילים בלילה יש שכבה מחזירת אור או רְפִידִית אוֹר (בלטינית: Tapetum Lucidum) בעיניים - זו שכבה משקפת שמאחורי (ולעיתים בתוך) רשתית העין המשמשת לשיקוף האור חזרה לרשתית, ובכך מגבירה את כמות האור שנתפסת ברשתית. הדבר משפר את הראיה באזורים בעלי אור נמוך, אך מצד שני יכול לגרום לתמונה הנשקפת לרצד כתוצאה מהאור המשתקף. לכן, שכבה זו נמצאת בעיקר בחיות לילה בעלות ראיית לילה משופרת כמו חתולים, דולפיננים, כלבים, תנינאים, אייליים וגם לגיריות.השכבה מחזירת האור אינה מצויה בעיניים שלנו, של בני האדם, וזו הסיבה שאנו לא  רואים היטב בחושך.
בעלי חיים ליליים הנתפסים בעדשת המצלמה, כמו הגירית שצילם ד"ר אריה מלמד-כץ, נראים בשל "זוהר עין", עם עיניים בורקות במיוחד. בצילומי צבע של חיות מתרחש לעיתים "אפקט עיניים אדומות", שנובע כתוצאה מהבזק של מצלמה המשקפת את אחורי העין לשבריר שנייה (בשכבת הרשתית). הבזק מצלמה גורם לעיניהן של חיות להיראות בצבעים שונים (כחול, ירוק, צהוב וורוד). כך גם העיניים של הגירית שנתפסה בעדשת מצלמתו של  ד"ר אריה, נראות צהובות ובורקות במיוחד בשל שכבה מחזירת אור (Tapetum Lucidum) שנמצאת אצל הרבה בעלי חיים ליליים מאחורי הרשתית ועוזרת להם לקלוט אור חלש.

לחצו כאן לקריאה נוספת בנושא העיניים המופלאות שבעולם החי
וקראו כאן איך בעלי חיים רואים את  העולם?

 

ירח כתום

אנימציה של מופעי הירח

הירח מרתק את בני האדם מראשית ימי האנושות. הירח אמנם קטן יותר מהשמש שלנו, אבל מקומו בתודעה האנושית חזק יותר מזה של השמש. ייחסו לו כוחות של אל, ואכן לכוח הכבידה שלו יש השפעה על עולמנו שמתבטאת למשל בים בגאות ובשפל. נטען כי יש לו השפעה על מצב רוחם של בני אדם ובעלי חיים, בעבר האמינו כי ירח מלא גורם לטירוף. ואכן בתרבות האנושית מופעי הירח מתקשרים לעצבות ובדידות ומהצד השני לאהבה ורומנטיקה. 

הירח הוא הגורם השמימי הפשוט ביותר לתצפית, בניגוד לשמש שאורה העז מסנוור או נצנוץ הכוכבים הרחוקים, הירח נראה בקלות לעין הבלתי מזוינת, אולי בגלל זה הירח מככב בשלל אגדות וסיפורים, שירים ופיזמונים, ביצירות אומנות לאורך כל ההיסטוריה ובכל התרבויות. גודלו המשתנה במהלך החודש זכה לפרשנויות פילוסופיות, דתיות וחברתיות.כך גם ציבעו וגודלו.

ביומיים האחרונים אנחנו זוכים לראות בשמים ירח כתום, שבמקומות מסוימים נראה אפילו יותר אדמדם
מחזה מרהיב זה קורה בשל האטמוספרה שלנו. הירח עצמו לא מפיץ אור, הוא מחזיר אור, אנחנו רואים את האור שיצא מהשמש, פגע בפני הירח והוחזר לעינינו. האור החוזר אלינו עובר דרך האטמוספריה שמקיפה את כדור הארץ. האטמוספירה מכילה אוויר המורכב מתערובת של גזים שיכולה לגרום לתופעה שנקראת ״פיזור ריילי״ - שבה אור שעובר בגז מתפזר לכל עבר. תופעה זו תלויה באורך הגל של האור. תערובת הגזים שבאטמוספרה שלנו מפזרת את גלי האור הכחולים וירוקים בצורה יעילה יותר מאשר את גלי האור האדומים-כתומים - או בהתייחס לפיזור ריילי - כאשר אור נכנס לאטמוספירה, גלי האור הכחולים יותר עוברים פיזור ריילי בעוד גלי האור האדומים מושפעים מהתופעה פחות. ולכן כשהירח גבוה בשמים, רוב האור שלו עובר, ואנו רואים ירח לבן, כשהירח נמוך, גלי האור הקצרים (הכחולים והירוקים) מתפזרים באטמוספרה, גלי האור הארוכים שכאמור אינם מתפזרים באטמוספרה "צובעים" לנו את הירח בצבע של זריחה או שקיעה...

ד"ר אריה מלמד-כץ צילם עבורנו את הירח  - להלן התמונות כפי שפורסמו בעמוד הפייסבוק של המרכז למחוננים:

***

***

צילמתם את הירח?

את צדק ושבתאי?

שתפו אותנו!

ד"ר עדי מוסרי - בגרות במדעי המוח

המוח האנושי הוא איבר מרתק, בעל מבנה מורכב, העשוי מחומר שמזכיר ג'לי ומשקלו כ-1.2 ק"ג בממוצע. מדובר באיבר מופלא, ששולט ברוב תפקודי הגוף ובה בעת מאפשר לנו לחשוב, להרגיש ולהיות מודעים.  המוח הוא האיבר הראשי במערכת העצבים, המצוי בגופם של בעלי חיים מפותחים. הוא מבקר ומתאם את הפעילות של מערכות הגוף השונות. תפקידו של המוח הוא לקבל מידע ממערכות החוש, לעבד אותו, ולהשתמש בו על מנת לנהל את התנהגותו של בעל החיים המפותח.
המוח הוא האיבר המורכב ביותר בגופנו. משקלו עומד על כשני אחוז ממשקל הגוף אך הוא צורך למעלה מ-20 אחוז מהאנרגיה שלו. המוח מבקר ומייצר את המחשבות, הרגשות, החושים, התנועה והזיכרונות שלנו. בשנים האחרונות חקר המוח נמצא בחזית המחקר המדעי, ומחקרים עדכניים ומפתיעים מרחיבים את הבנתנו ביחס לאיבר המופלא הזה.

תלמידי התכנית ביום העיון במכון ויצמן

במרכז למחוננים באשקלון מתקיימת זו השנה השלישית תוכנית יחודית לחמש יחידות בגרות במדעי המוח בשיתוף עם מכון ויצמן. "התכנית היא פורצת דרך במגון דרכים, אחת מהן היא העובדה שהיא מתנהלת במתכונת של למידה מרחוק כאשר כיתה במדעי המוח מורכבת למעשה מתלמידים מבתי-ספר שונים ברחבי הארץ", מספר ד"ר עדי מוסרי. "שיתוף הפעולה בין המרכז למחוננים ומכון ויצמן הוא יוצא דופן ואני שמח להיות חלק משמעותי בשיתוף פעולה זה. תלמידי המרכז מקבלים את האפשרות לקחת חלק בתכנית באופן ייחודי. תלמידים נבחרים שעוברים מבחני כניסה מרכיבים כיתה שלוקחת חלק בתכנית וזוכים לתמיכה ולליווי אקדמי של מורה מסגל המרכז". 

מחקר פסיכופיזי על היחס בין גירוי וחישה

"מדעי המוח הינו ענף מדעי רב-תחומי שמשלב ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, רפואה, פסיכולוגיה ומדעי המחשב". מסביר ד"ר עדי מוסרי. "מטרתו להבין טוב יותר כיצד פועל המוח האנושי, מה קורה במוח שלנו בזמן שינה, למה קשה לנו להפסיק לאכול שוקולד, אילו שינויים מתרחשים במוח שלנו כאשר אנחנו לומדים משהו חדש, מה קורה המוח שלנו שאנחנו מתאהבים, האם הדמיון יכול לשפר את הביצועים של מוזיקאים וספורטאים ועוד שאלות מרתקות".

תכנית הלימודים לבגרות חמש יחידות במדעי המוח הינה יוזמה של מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע והיא תכנית תלת-שנתית המיועדת לתלמידי כיתות י' עד י"ב.  התכנית מנוהלת ע"י  ד"ר נועה פינסקר-זכריה.  התכנית, כאמור, מבוססת על למידה מרחוק ומשלבת שיעורים מקוונים, אך כוללת גם ימי לימוד, סדנאות ומפגשים במכון ויצמן בהם התלמידים מעמיקים את הלמידה. אחד המאפיינים היחודיים של התכנית הוא הדגש על ביצוע עבודת מחקר כחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים. התלמידים נחשפים למאמרים מדעיים חדשניים, הוגים, מתכננים ומבצעים עבודות חקר תוך שימוש בכלים המתקדמים ביותר בתחום מדעי המוח, המקליטים פעילות מוחית בזמן אמת. בין הנושאים שתלמידי י"ב חקרו השנה היו מה קורה במוח בזמן אמירת שקר, אימהות ופעילות מוחית, תפיסת יופי ועוד.  

ד"ר עדי מוסרי מוסיף ואומר: "התכנית במדעי המוח היא מלאת אתגרים דבר ההופך אותה למאוד מספקת עם תחושת שייכות יחודית ובנייה של מערכות יחסים מיוחדות בין התלמידים והמורים. אני מזמין תלמידים סקרנים ושאפתניים לקחת חלק בתכנית". 

מפגש חשיפה לתוכנית יתקיים לבוגרי כיתה ט' מתוכנית מחוננים, מצטיינים, הכשרה לחקר ולמומלצים חדשים ביום רביעי, 1 ביולי בזום.

תחרות חיבורים- והרי זוכה 🏆

 במהלך סגר הקורונה קיימנו במרכז למחוננים 3 תחרויות נושאות פרסים - להלן תוצאות 🖊 תחרות חיבורים 🖊 בנושא מנהיגות. התחרות הוכרזה ב-25 במרץ והיתה מיועדת לתלמידי כיתות ה' ומעלה. בראש ועדת השיפוט עמד משה זמברג, בועדת השיפוט היו גם מורים מצוות ההוראה של המרכז למחוננים. בתחרות התמודדו 8 חיבורים,  והחיבור הזוכה הוא החיבור "המסע לחיסול השינאה הנאצית" של מאור בן ארצי, מכיתה ו' בתוכנית מחוננים. 
ברכות 🏆 - הפרס ממתין במזכירות אצל ענבל 👏👏👏

תחרות אנימציה - והרי זוכים 🏆

במהלך סגר הקורונה קיימנו במרכז למחוננים 3 תחרויות נושאות פרסים - להלן תוצאות 🎥 תחרות סרטוני אנימציה 🎥 

התחרות הוכרזה ב-5 באפריל הזמנו אתכם ליצור ולספר לנו את המחשבות והחוויות שלכם באמצעות סרט אנימציה קצר (עד 45 שניות) בנושא "העולם בימי קורונה" או "העולם אחרי קורונה". בראש ועדת השיפוט עמדה אולגה אוסיפוב, בועדת השיפוט היו גם מורים מצוות ההוראה של המרכז למחוננים.  הסרטונים המשתתפים בתחרות מוצגים בפלייליסט בערוץ היוטוב של למידה מרחוק.

במקום הראשון 🏆 זכה הסרטון "חופשתו של וירוס" של נתנאל  כהן - כיתה ה'1 בתוכנית מצטיינים 

במקום השני 🏆 זכה הסרטון "איך נלחמים בקורונה" של אלון ראבוני כיתה ד'1 בתוכנית מחוננים

במקום השלישי 🏆 הסרטון "אני קורונה" של שני רוזנבלט מכיתה ג'4 בתוכנית מצטיינים

ברכות לזוכים - הפרסים ממתינים במזכירות אצל ענבל 👏👏👏

תחרות צילום - והרי זוכים 🏆

במהלך סגר הקורונה קיימנו במרכז למחוננים 3 תחרויות נושאות פרסים - להלן תוצאות 📸 תחרות צילום 📷  
התחרות התחילה ב-25 במרץ - בשלב א' כללה תמונות בנושא "העולם בימי קורונה", שלב ב' הוכרז ב-30 במרץ והנושא הורחב לתמונות בנושא "העולם אחרי הקורונה". בראש ועדת השיפוט עמד צפריר ניר.  בועדת השיפוט היו גם מורים מצוות ההוראה של המרכז למחוננים. הצילומים שהשתתפו בתחרות  מוצגים באלבום מיוחד בעמוד הפייסבוק של המרכז  למחוננים.

במקום הראשון 🏆 זכתה אריאל שנקר מכיתה ה' בתוכנית מחוננים - שתי תמונות שלה תפסו את תשומת לב השופטים:

שתי התמונות זכו באותו ניקוד ולכן חולקות יחד את המקום השני 🏆 הצילום של הדר זקן וכיתה ד' בתוכנית מחוננים והצילום של גפן טרבלסי מכיתה ו' בתוכנית מצטיינים:

ברכות לזוכות  והפרסים ממתינים במזכירות אצל ענבל 👏👏👏

ד"ר אריה מלמד-כץ: אל תפספסו - ליקוי חמה - 21 ביוני

מערכת השמש שלנו

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב הנמצא על זרוע אוריון שבגלקסיית שביל החלב. כדור הארץ, כוכבי לכת וגופים נוספים (אסטרואידים, שביטים ואבק בין־כוכבי) חגים סביב השמש במסלולים קבועים עקב כוח המשיכה שלה. 
השמש היא הכוכב היחיד בכל מערכת השמש, הפולט אור עצמי, כלומר, רק השמש יוצרת אור. אמנם גם הירח וכוכבי-הלכת מאירים, אבל האור הקורן מהם אינו "משלהם": הם אינם פולטים אור שהם יוצרים בעצמם, אלא מחזירים את אור השמש. השמש היא מקור האור של כדור-הארץ. בלעדיה לא יתכנו חיים, בני האדם, עולם החי והצומח לא יכולים להתקיים בלעדיה.

אל השמש האקדי

בני האדם הקדמונים הבינו זאת וסגדו לשמש ולאלים ולאלות שייצגו אותה בפנתאון האלים בתרבויות השונות. במיתולוגיה הכנענית קרויה אלת השמש "שפש" או "שמש". אָמָטֵרָאסוּ (ביפנית: 天照) היא אלת השמש במיתולוגיה היפנית. במיתולוגיה היוונית והרומאית היא קרויה אפולו. השמש ידועה גם בשם "חמה", ולעיתים מכונה בשם הלטיני סוֹל (Sol) או בשם היווני הֶלְיוֹס (Helios). האמונה בשמש, גרמה לקדמונים להאמין שליקוי שמש/חמה הינו ביטוי לכעס האלים ומבשר זעם וחורבן. במסורת היהודית שעל פי לרוב אין מייחסים לאירוע משמעויות נסתרות, ואף בזים לעובדי אלילים שעושים כך.

ואכן ליקוי חמה הוא תופעה שמימית קבועה שמתרחשת בכל פעם שבו הירח מסתיר את השמש או את חלקה מכדור הארץ, ומטיל את צילו על כדור הארץ. הליקוי תמיד יהיה בחלק המואר של כדור הארץ. ליקוי חמה מתרחש תמיד במולד ירח ותמיד כאשר הירח נמצא על או קרוב מאוד למישור המילקה.

ביום ראשון 21 ביוני 2020 יתרחש בישראל מאורע אסטרונומי נדיר ומיוחד - ליקוי חמה חלקי. ליקוי חמה טבעתי ייראה ביבשת אפריקה ואסיה. בישראל המצויה צפונית לאזור שיא הליקוי, ייראה ליקוי חמה חלקי, רק כחצי מקוטר דיסקת השמש יוסתר על ידי הירח.
ד"ר אריה מלמד-כץ מזהיר אותנו באזהרה חמורה: צפייה ישירה בשמש, ללא אמצעי מיגון מתאימים, עלולה לגרום לעיוורון אחרי שניות בודדות!

צופים בשמש באמצעות משקפי ליקוי חמה

ביום ראשון הקרוב, 21 ביוני, שהוא במקרה גם היום הארוך בשנה, בשעות הבוקר יתכסה חלק מהשמש על ידי הירח. בישראל הליקוי יתחיל ב-7:26 ויסתיים כעבור כשעתיים ב-9:29. בשיא הליקוי, בשעה 8:24 - אז יהיו מכוסים 46% מפני השמש על ידי הירח, שיעבור בינינו ובין השמש. ביבשת אפריקה ואסיה, ברצועה צרה, דרומית לישראל הירח יכסה את מרבית פני השמש ותיוותר רק טבעת צרה של אור השמש - ליקוי כזה נקרא ליקוי חמה טבעתי. מצב שבו השמש מכוסה לגמרי נקרא ליקוי חמה מלא, ולמרות שליקויי חמה מתרחשים בין 2 ל-5 פעמים בשנה הסיכוי לליקוי חמה מלא מעל אזור מסוים נמוכה מאוד. ליקוי החמה המלא הקרוב מעל ישראל יתרחש רק בשנת 2180. 
על מנת לצפות בליקוי חמה באופן בטיחותי יש להשתמש במסנן מיוחד המיועד למטרה זו. ישנם טלסקופים המיועדים לצפייה בשמש, משקפיים המיועדות לצפייה בליקוי חמה (בשום פנים אין להשתמש במשקפי שמש רגילים!) אפשרות נוספת היא לחורר חור קטן עם קצה עיפרון בדף נייר, להציב את הדף בניצב לקו המחבר בינינו ובין השמש ולצפות בדמות השמש שנוצרת במרכז הצל שיוצר הנייר. ניתן כמובן גם לעקוב אחרי הליקוי באינטרנט. ד"ר אריה מבטיח לצלם בעת הליקוי ולשלוח תמונות מהטלסקופ שלו. שימו לב: מרבית המצלמות אינן מיועדות לצילום ישיר של שמש ומצלמה המכוונת לשמש עלולה להיפגע ולהינזק. 
צפייה נעימה!