עזרתכם נדרשת לפתרון התעלומה

עזרתכם נדרשת!!!!
ד"ר אריה מלמד-כץ צריך את עזרתכם בפתרון תעלומה
ד"ר אריה כתב: "אחרי שצילמתי אתמול שוב את השביט, גיליתי באחת התמונות פס אור קצר שלא ראיתי בעין בעת הצילום. האם זה מטאור? מטוס? לוויין או משהו אחר (למשל חללית חייזרים שהגיעה לחטוף את השביט 🙃🐲)?"
- מה דעתכם?
האם תוכלו לעזור לד"ר אריה לפתור את התעלומה???
 אתם מוזמנים להשאיר תגובות כאן או בעמוד הפייסבוק של המרכז למחוננים 


שימו לב
מידע נוסף (או רמז) שד"ר אריה מספק לנו - רגע הצילום בשעה 21:34:10, זמן החשיפה 6 שניות, אורך מוקד 66 מ"מ, הפס תופס בערך מעלת קשת אחת.


יודעים את התשובה??
 - אתם מוזמנים להשאיר תגובות כאן מתחת או בעמוד הפייסבוק של המרכז למחוננים.

ד"ר אריה מלמד-כץ: אל תפספסו את השביט NEOWISE

כוכב השביט NEOWISE - צילום ד"ר אריה מלמד-כץ

שמי הלילה שלנו מלאים בהתרחשות, בד"כ אנחנו רואים את הירח ואת נצנוץ הכוכבים, לפעמים ד"ר אריה מעדכן אותנו על מעבר תחנת החלל מעלינו, והיום ד"ר אריה מעדכן על השביט NEOWISE.

שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, שמיוחד בזנבו הארוך והזוהר המופיע כשהוא מתקרב לשמש. שביטים הם אורחים אקראיים בחלק הפנימי של מערכת השמש שלנו, ואחת לעשור לערך ישנו שביט אשר הופך ל"סלבריטי" וזוכה לחשיפה עצומה בתקשורת הכתובה והאלקטרונית ול"בוק" של צילומים מכדור הארץ  והחלל.

מהו שביט?

שביט הוא גוש של אבק, אבנים וסוגים שונים של קרח, המורכב לרוב ממים קפואים בתוספת גזים קפואים ובתוספת גרגרי אבק בגדלים שונים, אבנים קטנות וסלעים בגדלים שונים. השביט מורכב משלושה חלקים עיקריים: גרעין העשוי חומר קפוא (כאמור,  (קרח של מים, פחמן דו חמצני, פחמן חד חמצני, מתאן, אמוניה ועוד), אבק וסלעים מתכתיים, ומגיע לקוטר שבין ק"מ ספורים למאה ק"מ.  מסביב לגרעין - יש קומה, שהיא ענן גזי המרחף סביב הגרעין ויוצר הילה. קוטר הקומה יכול להגיע ל-100,000 ק"מ. וכמובן זנב מרהיב, שהוא החלק המוכר ביותר של השביט. למעשה לשביט יש שני זנבות: זנב אבק וזנב גזי. אטומי הגז הופכים ליונים חשמליים (אטומים טעונים) ואלה נותנים צבעים לזנב הגז.

צילום: ד"ר אריה מלמד-כץ

השביט אינו פולט אור מעצמו. כדי להיראות, עליו להיות קרוב לשמש. שביטים נעים סביב השמש במסלול אליפטי, בהתקרבם אליה הקרח הופך לגז ונוצרת הילה של גזים שהשתחררו מהגרעין וכך נוצר זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק"מ, כך השמש גורמת לשביט להאיר.
זנב הגז של השביט תמיד מכוון הרחק מהשמש בגלל השפעת רוח השמש שמסדרת אותו בקו ישר.  הזנב הבולט יותר מורכב מאבק שמשתחרר מהשביט ונותר על מסלולו. צורתו הסופית המעוגלת 💫 של זנב האבק מושפעת גם מרוח השמש (החלקיקים הנפלטים מהשמש), אבל פחות מזנב הגזים.

במרבית השביטים ניתן להבחין רק באמצעות טלסקופ, אך מדי פעם חולפים סמוך לכדור הארץ שביטים אחדים שניתן להבחין בהם גם ללא כל אמצעי עזר - שביט NEOWISE  הוא כזה.

שביט NEOWISE, ובשמו הרשמי C/2020 F3, התגלה ב-27 למרץ 2020 על ידי טלסקופ החלל WISE במשימתו לגלות אסטרואידים ושביטים המגיעים לסביבת כדור הארץ. השביט נקרא NEOWISE - נאו-וייז ☄️ על שם טלסקופ החלל שבעזרתו הוא התגלה. קוטר הגרעין שלו כ-5 ק"מ אבל אורך הזנב מגיע לעשרות מיליוני קילומטרים. בתחילת חודש יולי, שביט NEOWISE היה מספיק קרוב לשמש בכדי שניתן לראותו בשמי חצי הכדור הצפוני לא כל אמצעי עזר.
.

הערב, מחר ובשאר ימות השבוע, ניתן יהיה לצפות בשביט גם מפה מישראל - זאת מפת כוכבים להיום בערב בשעה 20:15. רואים בה את מיקום השביט בכיוון צפון-מערב. הוא ייראה מימין לשמש ששקעה חצי שעה קודם לכן. בסביבות 20:30 ניתן יהיה לזהות את כוכבי הדובה הגדולה (העגלה הגדולה). השביט נמצא בקצה השמאלי-תחתון של קבוצת הכוכבים הבולטת הזו. בצד ימין של המפה רואים את כוכב הצפון.

כרגע ניתן לצפות בו במשך כשעה וחצי לאחר השקיעה בכיוון צפון-מערב, מתחת לקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה. רצוי להיעזר במשקפת.

לשביט NEOWISE מסלול אליפטי ארוך מאוד והפעם האחרונה שהוא ביקר ליד השמש הייתה לפני כ-4,500 שנה. המעבר שלו ליד השמש הפעם קרוב במיוחד - NEOWISE היה קרוב אליה יותר מאשר כוכב חמה - ופליטת הגזים שינתה את המסלול שלו כך שבפעם הבאה הוא יחזור אלינו רק בעוד 6,800 שנה...

ד"ר אריה צילם את השביט בימים האחרונים ואף סייע אתמול לצפריר למצוא את השביט. ד"ר אריה מספר: "השביט הקודם שראיתי בעין היה הייל-בופ בשנת 1997, ובצירוף מקרים מדהים גם אז הקבוצה האהובה עלי זכתה בגביע המדינה בכדורגל ⚽"

ולסיום - חידה?

מה משותף לשביט נאו-וייז ולחללית הישראלית בראשית? 

לתשובה: לחצו כאן

למה בורקות העיניים של הגירית?

גירית מצוייה - צילום: ד"ר אריה מלמד-כץ

הגירית מצוייה שייכת לסדרת הטורפים אבל היא "אוכלת כל" הניזונה הן מהחי והן מהצומח: משורשים, מפירות, מביצי ציפורים, מיונקים קטנים, מצפרדעים ומחרקים. הגירית נפוצה פעילה בלילה וניתן למצוא אותה במרבית אירופה ובחלקים רבים באסיה, גיריות חיות גם בארץ ישראל וניתן לפגוש בהן עד פאתי באר שבע וכמובן שבצפון מערב הנגב ואפילו באזור אשקלון.

הגיריות הן בעלי חיים טריטוריאליים, בד"כ הגירית חיה בזוג. אך עשויות להימצא בקבוצות קטנות של עד 12 פרטים. בעונת האביב היא ממליטה 2-4 ולדות. הוולדות נולדים עיוורים ונשארים במאורה חודשים עד שהם מוכשרים לחפש מזון בעצמם.

 

למה לגיריות ולבעלי חיים ליליים אחרים עיניים בוהקות?

לגירית ולבעלי חיים אחרים הפעילים בלילה יש שכבה מחזירת אור או רְפִידִית אוֹר (בלטינית: Tapetum Lucidum) בעיניים - זו שכבה משקפת שמאחורי (ולעיתים בתוך) רשתית העין המשמשת לשיקוף האור חזרה לרשתית, ובכך מגבירה את כמות האור שנתפסת ברשתית. הדבר משפר את הראיה באזורים בעלי אור נמוך, אך מצד שני יכול לגרום לתמונה הנשקפת לרצד כתוצאה מהאור המשתקף. לכן, שכבה זו נמצאת בעיקר בחיות לילה בעלות ראיית לילה משופרת כמו חתולים, דולפיננים, כלבים, תנינאים, אייליים וגם לגיריות.השכבה מחזירת האור אינה מצויה בעיניים שלנו, של בני האדם, וזו הסיבה שאנו לא  רואים היטב בחושך.
בעלי חיים ליליים הנתפסים בעדשת המצלמה, כמו הגירית שצילם ד"ר אריה מלמד-כץ, נראים בשל "זוהר עין", עם עיניים בורקות במיוחד. בצילומי צבע של חיות מתרחש לעיתים "אפקט עיניים אדומות", שנובע כתוצאה מהבזק של מצלמה המשקפת את אחורי העין לשבריר שנייה (בשכבת הרשתית). הבזק מצלמה גורם לעיניהן של חיות להיראות בצבעים שונים (כחול, ירוק, צהוב וורוד). כך גם העיניים של הגירית שנתפסה בעדשת מצלמתו של  ד"ר אריה, נראות צהובות ובורקות במיוחד בשל שכבה מחזירת אור (Tapetum Lucidum) שנמצאת אצל הרבה בעלי חיים ליליים מאחורי הרשתית ועוזרת להם לקלוט אור חלש.

לחצו כאן לקריאה נוספת בנושא העיניים המופלאות שבעולם החי
וקראו כאן איך בעלי חיים רואים את  העולם?

 

ירח כתום

אנימציה של מופעי הירח

הירח מרתק את בני האדם מראשית ימי האנושות. הירח אמנם קטן יותר מהשמש שלנו, אבל מקומו בתודעה האנושית חזק יותר מזה של השמש. ייחסו לו כוחות של אל, ואכן לכוח הכבידה שלו יש השפעה על עולמנו שמתבטאת למשל בים בגאות ובשפל. נטען כי יש לו השפעה על מצב רוחם של בני אדם ובעלי חיים, בעבר האמינו כי ירח מלא גורם לטירוף. ואכן בתרבות האנושית מופעי הירח מתקשרים לעצבות ובדידות ומהצד השני לאהבה ורומנטיקה. 

הירח הוא הגורם השמימי הפשוט ביותר לתצפית, בניגוד לשמש שאורה העז מסנוור או נצנוץ הכוכבים הרחוקים, הירח נראה בקלות לעין הבלתי מזוינת, אולי בגלל זה הירח מככב בשלל אגדות וסיפורים, שירים ופיזמונים, ביצירות אומנות לאורך כל ההיסטוריה ובכל התרבויות. גודלו המשתנה במהלך החודש זכה לפרשנויות פילוסופיות, דתיות וחברתיות.כך גם ציבעו וגודלו.

ביומיים האחרונים אנחנו זוכים לראות בשמים ירח כתום, שבמקומות מסוימים נראה אפילו יותר אדמדם
מחזה מרהיב זה קורה בשל האטמוספרה שלנו. הירח עצמו לא מפיץ אור, הוא מחזיר אור, אנחנו רואים את האור שיצא מהשמש, פגע בפני הירח והוחזר לעינינו. האור החוזר אלינו עובר דרך האטמוספריה שמקיפה את כדור הארץ. האטמוספירה מכילה אוויר המורכב מתערובת של גזים שיכולה לגרום לתופעה שנקראת ״פיזור ריילי״ - שבה אור שעובר בגז מתפזר לכל עבר. תופעה זו תלויה באורך הגל של האור. תערובת הגזים שבאטמוספרה שלנו מפזרת את גלי האור הכחולים וירוקים בצורה יעילה יותר מאשר את גלי האור האדומים-כתומים - או בהתייחס לפיזור ריילי - כאשר אור נכנס לאטמוספירה, גלי האור הכחולים יותר עוברים פיזור ריילי בעוד גלי האור האדומים מושפעים מהתופעה פחות. ולכן כשהירח גבוה בשמים, רוב האור שלו עובר, ואנו רואים ירח לבן, כשהירח נמוך, גלי האור הקצרים (הכחולים והירוקים) מתפזרים באטמוספרה, גלי האור הארוכים שכאמור אינם מתפזרים באטמוספרה "צובעים" לנו את הירח בצבע של זריחה או שקיעה...

ד"ר אריה מלמד-כץ צילם עבורנו את הירח  - להלן התמונות כפי שפורסמו בעמוד הפייסבוק של המרכז למחוננים:

***

***

צילמתם את הירח?

את צדק ושבתאי?

שתפו אותנו!